אקרוסטיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקרוסטיכון ( מיוונית akros קיצוני + stichos שורה) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

בימי הביניים נחשב האקרוסטיכון כאחד מקישוטי השיר, וככל שהאקרוסטיכון היה מורכב ומשוכלל יותר כך הוסיף ליוקרתו של השיר ומחברו.

בעת החדשה השימוש באקרוסטיכון אינו נהוג בשירה רצינית, אם כי עודנו בשימוש בכתיבה שבאה לשעשע, כגון בברכות ליום הולדת.

שימוש נוסף לאקרוסטיכונים הוא כאמצעי לצופן - הצירוף הנוצר על ידי האותיות הראשונות הוא עיקר השיר, והשיר משמש לו הסוואה. לשימוש זה התייחס באירוניה הסופר האירי ג'ונתן סוויפט בספר ג' של "מסעות גוליבר", ולאחרונה האקרוסטיכון חדר אף לתוך הטוקבקים באינטרנט [1], לשם העברת מסר שעוקף את הביקורת של עורך האתר.

[עריכה] אקרוסטיכון בשירה העברית

האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל"דוחק השיר" (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפיסת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים שבהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו' נוצרו משפטים שהחלו בו"ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

האקרוסטיכונים הקדומים היו אקרוסטיכונים אלפביתיים. אקרוסטיכונים כאלה מופיעים פעמים אחדות בתנ"ך, בין השאר במגילת איכה, במשלי "אשת חיל מי ימצא" (ל"א 10) ובפרקי תהילים מסוימים, כמו במזמור קי"ט שבו יש אקרוסטיכון אלפביתי שבו כל אות מופיעה בתחילתם של שמונה פסוקים רצופים (בפי חז"ל המזמור מכונה "תמניא אפי", בארמית "שמונה פנים"). עם הזמן הופיעו אקרוסטיכונים לפי סידור אחר של האלפבית, כגון תשר"ק (מהסוף להתחלה) או א"ת ב"ש (אות מן ההתחלה ואות מן הסוף). חוברו גם שירים עם שילובים של כמה אקרוסטיכונים במקומות שונים בשורה. אקרוסטיכון אלפביתי מופיע גם בכמה מן התפילות, כגון בתפילת שחרית של יום חול "אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זהרי חמה" וכו' (א"ב), או בתפילת מוסף של שבת, "תכנת שבת רצית קרבנותיה, ציווית פירושיה עם סידורי נסכיה" וכו' (תשר"ק).

עם הזמן החלו מחברי הפיוטים בימי הביניים לחתום את שמם באקרוסטיכון. בתקופת הקליר הסתפקו בשם פרטי, לעתים עם תוספות כמו שם האב, שם המקום או התואר "חזן". בתקופה מאוחרת יותר השתכללו החתימות. כך למשל בפיוט אקדמות מן המאה ה-11 מופיע באקרוסטיכון א"ב כפול ולאחריו החתימה "מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ". השימוש בחתימת שם המחבר באקרוסטיכון נועד לייחס את הפיוט למחברו ולמנוע גניבה ספרותית (פלגיאט) של הפיוט. ישנם פיוטים שמושאם הוא שם ה', כמו הפיוט "ידיד נפש". האקרוסטיכונים בפיוטים גם שמרו על האותנטיות של היצירה, כך שהשמטה של בתים או שינויים היו ניכרים, כמו בפיוט "אסדר לסעודתא" של האר"י שם נשמטו לפחות שני בתים בסוף. את תפוצתו של האקרוסטיכון מייחסים לצורך החזנים בבתי הכנסיות לזכור בעל-פה את הפיוטים, טרם עלו אלה על הכתב. האקרוסטיכון אפשר לחזן לזכור את תחילתה של כל שורה. גם כאשר נכתבו הפיוטים המשיך השימוש באקרוסטיכון, שהפך כבר לקונבנציה.

לעתים מופיע אקרוסטיכון גם בפתיחת ספרים. ספר משנה תורה של הרמב"ם נפתח במילים "יסוד היסודות ועמוד החכמות", היוצרות באקרוסטיכון את השם המפורש.

[עריכה] פיוטים עבריים מפורסמים והאקרוסטיכון שלהם

בסוף ההגדה של פסח קיימים כמה אקרוסטיכונים על פי אותיות האלפבית:

• ובכן ויהי בחצי הלילה - פיוט מאת יַנַיי מהמאה ה-5.
• ובכן ואמרתם זבח פסח - פיוט מאת רבי אלעזר הקליר מהמאה ה-5.
• אדיר במלוכה - מיוחס לרב יעקב מלונדריש מהמאה ה-13.
• כי לו נאה כי לא יאה - פיוט שמחברו אלמוני.
• אדיר הוא שיר שחובר בימי הביניים.

בזמירות שבת הנהוגות קיימים אקרוסטיכונים רבים, לרוב לפי שמות מחבריהם:

• אזמר בשבחין - אקרוסטיכון "אני יצחק לוריא" - האר"י
• יום זה לישראל - אקרוסטיכון "יצחק לוריא חזק" - האר"י
• אסדר לסעודתא - אקרוסטיכון "אני יצחק לור" - האר"י
• מה ידידות מנוחתך - אקרוסטיכון "מנחם"
• יה רבון עולם - אקרוסטיכון "ישראל" - רבי ישראל נג'ארה
• ברוך אל עליון - אקרוסטיכון "ברוך חזק" - ברוך בר שמואל ממגנצה.
• יום שבתון אין לשכוח - אקרוסטיכון "יהודה" - רבי יהודה הלוי
• דרור יקרא לבן עם בת - אקרוסטיכון "דונש" חוזר בכל משפט בארבע מבתי הפיוט - דונש בן לברט
• אל מסתתר בשפריר חביון - אקרוסטיכון "אברהם מימין חזק".

בתפילה:

• אשרי יושבי ביתך - אקרוסטיכון אלפבית
• אל אדון על כל המעשים - אקרוסטיכון אלפבית
• פיוט אדון הסליחות, המהווה חלק מהסליחות - אקרוסטיכון אלפבית
• לכה דודי - אקרוסטיכון "שלמה הלוי"

• מעוז צור - האות הראשונה של כל בית יוצרת את המילה "מרדכי", כנראה שם המחבר, וראשי התיבות של השורה הראשונה בבית האחרון הן "חזק" כברכה למחבר.

בשירה המודרנית:

• רקוויאם לבלונדינית - מוניקה סקס

[עריכה] דוגמה לאקרוסטיכון

דוגמה לאקרוסטיכון בפיוט אדון הסליחות אקרוסטיכון אלפבית.

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת

גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת

זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת

כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

מָלֵא זַכִּיּוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת

סוֹלֵחַ עוונות עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת

קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת

שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ