אסכולת מנהיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסכולת מנהיים מתייחסת הן לטכניקה התזמורתית שחלוצה לה הייתה תזמורת החצר של מנהיים במחצית השנייה של המאה ה-18 והן לקבוצת מלחינים, שכתבה מוזיקה כזאת לתזמורת מנהיים ולתזמורות אחרות.
חצר האלקטור קרל פיליפ עברה מהיידלברג אל מנהיים בשנת 1720, כשברשותה כבר תזמורת גדולה מזו שבכל אחת מן המדינות שסביבה. התזמורת גדלה עוד יותר בעשורים הבאים ובמשך הזמן החזיקה כמה מטובי הוירטואוזים של זמנה. יוהן שטאמיץ, הנחשב בדרך כלל למייסד אסכולת מנהיים, הצטרף לתזמורת בשנים 1741-1742 והיה למנהלה בשנת 1750.
הראויה ביותר לציון בין הטכניקות המהפכניות של תזמורת מנהיים הייתה טיפולה העצמאי יותר בכלי הנשיפה והקרשנדו המפורסם שלה, שהקיף את כל התזמורת והיה לסימן ההיכר העיקרי של האסכולה. סגנון שטורם אונד דראנג במוזיקה התפתח מאוד במנהיים, והשפיע על דור שלם של מלחינים קלסיים ואף רומנטיים מוקדמים. חברי אסכולת מנהיים כללו את יוהן שטאמיץ, פרנץ קסאוור ריכטר, קרל שטאמיץ וכריסטיאן קאנאביך, והייתה לה השפעה ישירה מאוד על הרבה מלחיני סימפוניות של התקופה, ביניהם יוזף היידן וליאופולד הופמן. קאנאביך, אחד ממנהלי התזמורת אחרי מותו של יוהן שטאמיץ, היה גם ידידו הקרוב של וולפגנג אמדיאוס מוצרט מאז שמוצרט ביקר במנהיים משנת 1777 ואילך. לתזמורת מנהיים הייתה השפעה עצומה על מוצרט, וכמה מן הסימפוניות והאופרות שלו נכתבו עבורה, במיוחד לאחר שהתזמורת והחצר כולה עברו למינכן ב-1779, עם עלייתו של האלקטור קרל תאודור לכס מלכות בווריה. גם בכמה מן הסונטות של מוצרט לפסנתר פטישים ניכרת השפעת האסכולה (ומוצרט, כמתברר ממכתביו, היה מודע לכך).
