אקול נורמל סופרייר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵקוֹל נוֹרְמַל סוּפֶּרְיֱיר ברח' אוּלְם (École Normale Supérieure de la rue d'Ulm) הוא מוסד להשכלה גבוהה בצרפת. הקמפוס העיקרי שלו שוכן ברובע הלטיני שבפריז (מכונה גם נורמל סופ', ENS, או אוּלְם).
בית הספר נוסד בהוראת ועדת ההוראה הציבורית לאחר המהפכה הצרפתית, ב-30 באוקטובר 1794, שהוא ה-9 בברימר של השנה השלישית בלוח השנה המהפכני. בית הספר פתח את שעריו בינואר 1795, אך בשל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה באותה תקופה, נסגר כעבור זמן קצר. לאחר יותר מעשור, ב-17 במרץ 1808 נוסד מחדש על-ידי נפוליאון בונפרטה.
בית הספר כיום מורכב מאיחוד שנעשה ב-1985 של האקול נורמל סופרייר שברחוב אולם ואקול נורמל סופרייר לצעירות (École normale supérieure de jeunes filles) מרחוב סבר (Sevres, הוקם בשנת 1880).
"אקול נורמל סופרייר" יועד במקורו להיות מוסד ציבורי להכשרת מורים, בו "מכל קצוות הרפובליקה יגיעו אזרחים בעלי ידע מדעי קודם, בכדי ללמוד מהמורים הטובים ביותר מכל התחומים את אמנות הלימוד". אך לבסוף הפך בית הספר למוסד יוקרתי ביותר להכשרת חוקרים, פרופסורים ועובדי מדינה בכירים. המוסד מתמקד בהוראה דרך מחקר, תוך מתן גמישות בקביעות תוכנית הלימודים.
המחקר ב-ENS הנו בטווח רחב מאוד של דיסציפלינות, מדעיות וספרותיות, בהן ההוראה מחולקת לשלוש-עשרה מחלקות (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה, תקשורת, לימודים קוגניטיביים, מדעים בעת-העתיקה, מדעי-החברה, פילוסופיה, מתמטיקה ספרות ושפות, אקולוגיה).
ישנם בצרפת כיום עוד שלושה "אקול נורמל סופרייר", אחד בקשאן (Cachan) ושניים בליון (Lyon), אך זה שברחוב אוּלם בפריז נחשב לראשון וליוקרתי מבינם, ולאחד היוקרתיים בכלל מבין "בתי הספר הגדולים" (grandes écoles) של צרפת. עם בוגרי בית הספר נמנים הבולטים באנשי המדע והרוח בצרפת, מהם כמה וכמה זוכי פרס נובל, כמו גם אחדים מהפוליטיקאים הבולטים.
[עריכה] בוגרים מפורסמים
הביולוג:
הפיזיקאים:
- פייר דוהם (Duhem)
חתני פרס נובל לפיזיקה:
- ז'אן בפטיסט פרין (Perrin, זכה ב-1926)
- קלוד כהן טנוג'י (1997)
- לואי נאל (Néel, זכה ב-1970)
- פייר ז'יל דה-זֶ'ן (Gennes זכה ב-1991)
- גבריאל ליפמן (Lippman, זכה ב-1908)
- אלפרד קסטלר (Kastler, זכה ב-1966)
- פול סבטייה (Sabatier), זוכה פרס נובל לכימיה (1912)
- ז'אן איפוליט (Hyppolite)
- לואי אלתוסר
- ריימון ארון
- אלן באדיו
- אטיין בליבר (Étienne Balibar)
- אנדרה גלוקסמן (Glucksmann)
- סימון דה בובואר
- ז'אק דרידה
- סימון וייל (אחותו של אנדרה וייל)
- איפוליט טֶן (Taine)
- ולדימיר ינקלביץ' (Jankélévitch)
- מוריס מרלו-פונטי
- מישל סר (Serres)
- מישל פוקו
- אלן פינקלקראוט
- ג'ורג' קונגיים (Canguilhem)
- ז'אן-פרנסואה רבֶל (Revel)
- אמיל שארטייה
פילוסופים זוכי פרס נובל לספרות:
- אנרי ברגסון (1927)
- ז'אן פול סארטר (1964-דחה את הפרס)
- אמיל בורל
- אווריסט גלואה
- ז'אק הדמר
- אנדרה וייל (אחיה של סימון וייל)
- אנרי לבג
חתני פרס מדליית פילדס:
- ז'אן פייר סר (Serre)
- לורן שוורץ (Schwartz)
- רנה תום (Thom)
- פייר לואי ליון (Lions)
- לורן לפורג (Lafforgue)
- ונדלן וורנר (Wendelin Werner)
- פייר בורדייה
- אמיל דורקהיים
- מוריס האלבווקס (Halbwachs)
- מרק בלוך
- ז'אק לה גוף
- עמנואל לה רואה לדורי
- לוסיאן פברה
- ז'אק אלן מילר (Miller)
- ג'ראר דברה (Debreu), זוכה פרס נובל לכלכלה (1983)
הסופרים:
- ברנר אנרי לוי (Lévy)
- פול ניזן (Nizan)
- אמה סזר (Aimé Césaire)
- רומן רולן, זוכה פרס נובל לספרות (1915)
- אריק-עמנואל שמיט
הפילולוג:
- ז'ורז' דומזיל (Dumézil)
- ז'אן ז'ורס
- אלן ז'ופה (Juppé)
- לורן פביוס
- ליאון בלום (ראש ממשלת צרפת לשעבר)
- ז'ורז' פומפידו (Pompidou, נשיא צרפת לשעבר)
[עריכה] מורים מפורסמים
- לואי אלתוסר
- אמיל בורל
- סמואל בקט
- פול צלאן
- ז'אק דרידה
- ז'אק לאקאן
- ז'אן פייר סר