ארגוני זכויות אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ארגוני זכויות אדם הם ארגונים לא-ממשלתיים (NGO) ששמו לעצמן מטרה להשגיח על שמירת זכויות האדם ולדווח על כל הפרה שלהן.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 ביקורת
3 רשימה של ארגוני זכויות אדם

[עריכה] היסטוריה

בגלל הבעייתיות שבהשארת השמירה על זכויות האדם בידי המדינה, קמו במהלך השנים ארגונים לא ממשלתיים רבים שלקחו על עצמם תפקיד זה. מודל זה התפתח בארצות הברית בשנות השישים והשבעים, אז החל מאבק של אפרו-אמריקאים בדרישה להשוות את זכויותיהם לאלו של הלבנים. הוביל את המאבק הכומר מרטין לותר קינג, שהקים את התנועה לזכויות האזרח שנאבקה ועדיין נאבקת על קיום זכויות אלו. לאור הצלחתה של התנועה לזכויות האזרח, קמו ארגונים לא ממשלתיים רבים שהציבו לעצמם כמטרה את השמירה על זכויות האזרח, בין אם בארצם הם או בצורה בינלאומית. אחד מהבולטים בארגונים הללו הוא אמנסטי.

בארצות הברית כמו מספר ארגוני זכויות אדם יהודיים גדולים שמטרתם העיקרית היא להאבק באנטישמיות ובגזענות. הליגה נגד השמצה (ADL), שנאבק נגד אנטישמיות ונגד אנטי-ציונות (שאותה הוא רואה כסוג של אנטישמיות מודרנית) ונחשב לתומך גדול של ישראל, היה גם מבין הראשונים לתמוך במאבק של השחורים בארצות הברית בשנות השישים למען שוויון זכויות אזרח.

בישראל קיים מספר רב של ארגונים כאלו. רובם מתמקדים בהסכסוך הישראלי פלסטיני, בו מופרות זכויות אדם רבות לטעמם, אך גם בהפרות אחרות של זכויות האדם. ביניהן ניתן למנות את האגודה לזכויות האזרח בישראל, בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, ועוד. מהצד הפרלמנטרי חרטה על דגלה את זכויות האדם מפלגת רצ, שנטמעה במרצ ולאחר מכן במרצ-יחד.

[עריכה] ביקורת

כנגד ארגוני זכויות האדם מופנת ביקורת רבה, בעיקר על צביעות והטייה פוליטית.

ארגוני זכויות האדם יכולים לפעול ולבצע מעקב אחרי שמירת זכויות האדם cgher במדינות דמוקרטיות. במדינות דיקטטוריות ארגוני זכויות אדם לא יכולים לפעול מאחר והמשטרה החשאית תעצור אותם ולכן הם לא יכולים לדווח ממקור ראשון על הפרת זכויות אדם וזוועות שמתבצעות במדינות אלה. התוצאה של מצב זה היא שארגוני זכויות האדם הבינלאומיים מפנים את עיקר הביקורת שלהם כלפי מדינות דמוקרטיות והעוולות הקטנות שהם מבצעות, בעוד שהמדינות הדיקטטוריות שמבצעות את הפשעים הגדולים באמת - כמעט שלא מופיעות בביקורות או בדו"חות של ארגוני זכויות האדם.
הטייה פוליטית: ישנה טענה שחלק מארגוני זכויות האדם הבינלאומיים מוטים פוליטית כנגד ישראל וכנגד ארצות הברית. המבקרים מביאים לדוגמה את אמנסטי שפרסמה הרבה יותר דו"חות כנגד ישראל מאשר דו"חות על רצח העם בדארפור, סודאן או על הטבח בקמבודיה.