בצלם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּצֶלֶם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הוא ארגון שהוקם בשנת 1989 במטרה להיאבק בהפרות זכויות האדם בשטחים, באמצעות תיעודן והבאתן לידיעת הציבור הרחב וקובעי המדיניות, והוא מייחד את עיקר מאמציו לשינוי מדיניות ממשלת ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
"בצלם" תובע מהרשות הפלסטינית לעשות כל שביכולתה כדי למנוע התקפות על אזרחים בעתיד ודורש ממנה לחקור ולהעמיד לדין את האחראים לפיגועי העבר. עם זאת, אין הוא תובע מהרשות לפעול כנגד ההסתה המתמשכת ברשות (ושל הרשות) להפרת זכויות אדם, המתבטאת בין השאר בחינוך ילדים בגיל הרך לביצוע פיגועים (כולל פיגועי התאבדות) ורצח תינוקות. "בצלם" אינו מפרסם דו"חות על ההסתה, הנעשית בשטחי הרשות, לביצוע הפרות של זכויות האדם.
"בצלם" מצטרף לטענה שעצם ישיבת אזרחים ישראלים בשטח הכבוש מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי, זאת בשל האיסור שמטילה אמנת ז'נבה הרביעית על העברה של אזרחי המעצמה הכובשת לתוך השטח הכבוש (סעיף 49 לאמנה) ואשר חל לדעתו על ישראל. "בצלם" ממומן על-ידי תרומות מקרנות (לרבות של ממשלות זרות) ומאנשים פרטיים בארץ ובעולם. "בצלם" טוען להיותו ארגון עצמאי ובלתי תלוי, ואינו מקבל מימון מגופים שאותם הוא מבקר.
שמו של הארגון נגזר מהפסוק בספר בראשית העוסק בחשיבות כבודו של האדם, בשל העובדה שאלוהים ברא אותו בדמותו:
- "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם." (בראשית א', כ"ז)
בדצמבר 1989 זכה "בצלם" בפרס קרטר לזכויות האדם.
"בצלם" פרסם עד כה עשרות דו"חות העוסקים בהפרת זכויות האדם בשטחים. כך למשל פרסם דו"חות בנוגע לעינויים, ירי קטלני בידי כוחות הביטחון, הגבלות על תנועה, הפקעת קרקעות ואפליה בתכנון ובנייה במזרח ירושלים, מעצרים מינהליים ואלימות של מתנחלים.
ביקורתו של הארגון אינה נוחה לממשלת ישראל, וידועה אמירתו של יצחק רבין שהוא מקווה שהרשות הפלסטינית תטפל בחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם".
כנגד "בצלם" נמתחה ביקורת שעבודתו ועמדותיו מוטות פוליטית (למשל: בצלם מתנגד במפורש לסטיית תוואי גדר ההפרדה מן הקו הירוק, וחדירתה אל תוך שטח הגדה המערבית, עקב מה שהארגון רואה כהפרת זכויות האדם וכניצול של הגדר למטרות פוליטיות ולא בטחוניות [1]), ודבר זה משפיע על דו"חותיו. כמו כן, נטען ש"בצלם", כמו רוב ארגוני זכויות האדם, מרבה להתעלם מהפרות זכויות אדם שמבצעים הפלסטינים, ומובאות דוגמאות כגון העדר הדו"חות של "בצלם" בנושא פיגועי ההתאבדות ובנושא השימוש בילדים ובנערים לצרכי טרור, חינוכם והדרכתם בשטחי יהודה שומרון ועזה ושליחתם משם לביצוע פיגועים.
בתגובה לטענות הללו, אומר "בצלם" כי כארגון ישראלי, מתרכז הארגון במחקר של מדיניות ממשלת ישראל וזרועותיה השונות, ובביקורת על מעשיה. במקרים בהם מתעוררות סוגיות עקרוניות הנוגעות להפרת זכויות האדם בידי הרשות הפלסטינית, או ארגוני הטרור הפלסטינים, מבקר בצלם גם אותם. בצלם מדווח גם על מקרים בהם פלסטינים פגעו בישראלים, פלסטינים או באזרחים זרים [2]. בצלם מגנה כל פגיעה מכוונת באזרחים, שהארגון מגדיר כ"הפרה חמורה" של המשפט הבינלאומי וכ"פשע מלחמה". הארגון פרסם בהרחבה את עמדתו, הדוחה את ניסיונותיהם של דוברים פלסטיניים שונים להצדיק התקפות על מתנחלים, והבהיר כי למרות אי-חוקיותן של ההתנחלויות, אוכלוסייתן היא אוכלוסייה אזרחית מובהקת, הזכאית לכל ההגנות שהמשפט הבינלאומי מעניק לאזרחים. בדו"חות והודעות לעיתונות שפרסם בצלם במהלך האינתיפאדה, נמתחה ביקורת על השימוש שעשו ארגונים פלסטינים בקטינים בלחימה, או לשם העברת אמצעי לחימה. כך לדוגמה, בדו"חות "איפוק מדומה" [3] ו"כוח מופרז"[4].
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית הרשמי של ארגון בצלם
- ביקורת על פעילותו של ארגון בצלם - פורסמה על ידי NGO Monitor
- נתונים שפרסם בצלם על האבדות באינתיפאדת אל אקצה
 |
דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. סיבת ההגנה היא: עריכות לא נייטרליות רבות. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה. |
