ארצ'יבלד מקליש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארצ'יבלד מקליש, Archibald MacLeish, (1892 - 1982), משורר אמריקאי דגול, מגדולי המשוררים של מלחמת העולם הראשונה. נולד באילינוי, ארצות הברית, בשנת 1892. נפטר בגיל תשעים, בשנת 1982.
ארצ'יבלד מקליש נולד לאמו, מורה ומנהלת של בית ספר, ולאביו סוחר וסוכן נוסע, וגדל בבית המשפחה שלחוף אגם מישיגן. לאחר תום לימודי התיכון שלו, החל בלימודיו באוניברסיטת ייל, והשתלם במקצועות הספרות האנגלית, ובמשפטנות.
באמצע לימודיו פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התגייס לחיל המשלוח האמריקאי, שיצא להלחם באירופה. תחילה שרת מקליש כנהג של אמבולנס וכעוזר בגדוד רפואה, ואחר כך, לקראת תום המלחמה, שרת כקפטן בחיל התותחנים. בשדות הקרב הנוראים של פלנדריה חווה את חוויות התשתית של אבדן וצער על החיים הצעירים שנגדעו. חוויות אלו שימשו יסוד לשירתו האנטי מלחמתית.
בשנת 1919, שב מקליש לארצות הברית וסיים את לימודיו, ואחר כך עסק בהוראה כמה שנים. בשנת 1923 יצא ארצ'יבלד מקליש לפריס, וחי בעיר כחמש שנים. הוא יצא בעקבות גדולי הסופרים האמריקאים של דורו, המכונה גם "הדור האבוד". בפריס הכיר והתיידד עם ארנסט המינגווי, גרטרוד סטיין, סקוט פיצג'רלד, ואחרים.
עם שובו מפריס, בשנת 1928, עסק מקליש בעבודות עריכה והצטרף אל המחנה הפוליטי הליברלי ומאוחר יותר אל המחנה האנטי פשיסטי. הוא הגה הערכה רבה לנשיא פרנקלין דלנו רוזבלט, והיה בין תומכיו הפומביים. בשנת 1939 התמנה על ידי רוזבלט לספרן הראשי של הספרייה הלאומית האמריקאית, ספריית הקונגרס, ותרם רבות לחידושה.
עם הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השניה, התגייס ארצ'יבלד מקליש למערכת ההסברה האמריקאית,והצטיין בעיקר בכתבי התעמולה שלו. בתום המלחמה גם שירת זמן קצר כנציגה של ארצות הברית במוסדות התרבות של ארגון האומות המאוחדות, ופרש מהחיים הציבוריים. אך החיים הציבוריים לא פרשו ממנו, והוא הפך לאחד מהנחקרים המפורסמים של הוועדה של הסנטור מקרתי. ארצ'יבלד מקליש עמד בפני חקירות הוועדה בגאוה, והיה בין הנחקרים שגברו עליה והביאו לביטולה. הוא לא הלשין על חבריו האמנים, ודחה בבוז את האשמות מקרתי.
מראשית שנות החמישים מילא ארצ'יבלד מקליש תפקידי כבוד ויוקרה באקדמיה האמריקאית, זכה לפרסים רבים וכיבודים, היה משורר הקונגרס, והיה בין המשוררים האמריקאים הנערצים. ארצ'יבלד מקליש פרסם עשרות כרכים של שירה דרמה מאמרים מסות ופולמוסים. כתביו, ובעיקר שיריו, תורגמו ללשונות רבות. לעברית לא תורגם עדיין אף ספר מספריו. אך שירים בודדים משלו תורגמו, נדפסו בכתבי העת והתפרסמו מאד.
[עריכה] "החיילים הצעירים שמתו"
שירו הידוע ביותר הוא הקינה הנפלאה "החיילים הצעירים שמתו", והוא תורגם לעברית בידי כמה מתרגמים, וביניהם אהרון אמיר, אברהם שלונסקי, רנה ליטוין ואחרים. שירים נוספים משלו תורגמו בידי אורי ברנשטיין ואחרים.
הנה כמה שורות מתוכו, בתרגומו של אהרון אמיר:
-
-
- פרחי-החיילים המתים אינם דוברים
- עם זאת נשמע קולם בדמי בתים.
- (מי לא שמע קולם?)
- להם יש דומייה הדוברה בשמם עם-ליל
- ובצלצל שעון.
-
-
- הם אומרים,
- צעירים היינו. ומתנו. זכרונו.
ארצ'יבלד מקליש נחשב לאחד מגדולי המשוררים של מלחמת העולם הראשונה, יחד עם המשוררים האנגלים סיגפריד ששון, רופרט ברוק ווילפרד אוון.
[עריכה] פרסים שזכה בהם על כתיבתו
- מדליית החירות ע"ש נשיא ארצות הברית, 1977.
- פרס האקדמיה על יצירה דוקומנטרית, 1965.
- פרס פוליצר, שזכה בו שלוש פעמים: 1933, 1953, 1959.
- פרס הספר הלאומי, 1953.
