פלנדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מיקומה של פלנדריה בבלגיה

פלנדריה היא אחת משלוש היחידות הפדרליות המרכיבות את בלגיה. בהולנדית היא קרויה Vlaanderen, בצרפתית Flandre, בגרמנית Flandern ובאנגלית - Flanders.

בפלנדריה, התופסת את המחצית הצפונית של בלגיה, מתגוררים בעיקר הפלמים, תושביה דוברי ההולנדית של בלגיה. כבירת האזור משמשת בריסל, בירת בלגיה, אשר משמשת בנוסף לכך גם כיחידה פדרלית נפרדת בפני עצמה. בריסל עצמה שוכנת כמובלעת בתוך פלנדריה. הפרלמנט הפלמי וכל מוסדות השלטון שוכנים בבריסל.

מבחינת שטחה (13,522 קמ"ר) תופסת פלנדריה כ-44% משטח בלגיה. מבחינת האוכלוסייה, כ-6 מיליון בשנת 2003, מהווים תושבי האזור כ-60% מכלל תושבי בלגיה.

[עריכה] היסטוריה

פלנדריה הייתה רוזנות שנוסדה ב-862. שטחה הגיאוגרפי עבר שינויים רבים במשך מאות בשנים. בימי הביניים רוזנות פלנדריה השתרעה על חבל צפון פה דה קאלה (כיום בצרפת), הפרובינציות פלנדריה המערבית ופלנדריה המזרחית (כיום בבלגיה), ומחוז זֶלנד (כיום בדרום מערב הולנד). ב-1191 עבר חלקה המערבי לידי פיליפ אוגוסט מלך צרפת וחלקה המזרחי לרוזנות אֵיְנו (כיום מחוזות בדרום בלגיה ובצפון צרפת). החל במאה ה-12 התהוו בפלנדריה קהילות שדרשו מן השליטים המקומיים מגילות זכויות של ערים חופשיות. ב-1300 מרדו הפלמים ברוזן פלנדריה. פיליפ הרביעי מלך צרפת שלח אבירים ואנשי חיל רגלים כדי לדכא את המרד. ב-11 ביולי 1302 נחלו הצרפתים מפלה מידי הפלמים בקרב קורטריי (כיום בבלגיה). אך ב- 1305 הובסו הפלמים ופלנדריה נשארה תחת שלטון צרפת. ב-1384 נפטר רוזן פלנדריה, לואי דה מאל, ופלנדריה עברה לידיו של פיליפ השני דוכס בורגונדיה באמצעות קשרי נישואין.

בסוף ימי הביניים השם "פלנדריה" התייחס לשטח גדול בהרבה, וכלל חלקים נרחבים מצפון צרפת, ולוניה והולנד של ימינו. התפתחו ערי מסחר ותעשייה ופלנדריה הפכה למרכז החשוב באירופה לייצור אריגים (מצמר שיובא בעיקר מאנגליה), וליצואנית העיקרית של אריגים לארצות אירופה ולארצות המזרח. התפתח סחר בינלאומי רב ממדים בדרכי הים והיבשה. התפתחותה הכלכלית של פלנדריה נחלשה בעקבות "המוות השחור" (1348 - 1350), שגרם לדילול אוכלוסיית אירופה, ובגלל מלחמת מאה השנים בין צרפת ואנגליה (1338 - 1453).

ב-1477 נהרג שארל הראשון דוכס בורגונדיה בקרב על העיר נאנסי, בירת דוכסות לורן, ונחלותיו בפלנדריה ובכל ארצות השפלה עברו לשלטון בית הבסבורג. ב-1556, התפטר קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והעביר את נחלותיו בפלנדריה לרשות בנו פיליפ השני מלך ספרד. ב-1581 הכריזו כל ארצות השפלה על עצמאותן, אך הפרובינציות הדרומיות (פלנדריה) נכבשו מחדש על ידי הדוכס מפארמה שהיה מושל ספרד בארצות השפלה. ב-1668 עברה פלנדריה לשלטון צרפת, אך ב-1713 נפלה תחת שלטון אוסטריה בהתאם ל-"הסכם אוטרכט". ב-1815 הפכה לחלק של הולנד, וב-1830 - לחלק של בלגיה.