באטמן (1989)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"באטמן" (1989) הוא שמו של סרט קולנוע אמריקאי המבוסס על דמות הקומיקס המצליחה באטמן שהומצאה על ידי בוב קיין וביל פינגר. הסרט יצא למסכי הקולנוע ב-23 ביוני, 1989, בוים על ידי טים ברטון ונכתב על ידי סאם האם, בוב קיין, וורן סייר. את הפסקול של הסרט הלחין דני אלפמן, ובו שולבו שירים בביצועו של הזמר פרינס.
סרט זה נחשב לסרט הראשון בסדרת באטמן למרות שקדם לו סרט ב-1966 שהיה מבוסס על סדרת הטלוויזיה הקמפית בכיכובו של אדם ווסט. בניגוד לסרט הקודם, סרט זה זכה להצלחה אדירה, הפך לשובר קופות והוליד גל של "באטמניה" שהכניסה רווחים רבים ליוצרי הסרט, בעיקר דרך מוצרים נלווים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
גותהאם סיטי היא עיר שורצת פשע, הנשלטת בידי המאפיה של קארל גריסום, שמנהל ארגון פשע תחת שלל ארגוני כיסויי חוקיים כגון מפעל כימיקליים בשם "אקסיס". השחיתות של גריסום חדרה אפילו למשטרה והמפכ"ל ג'ים גורדון עומד חסר אונים אל מול הפשע המשתולל. ראש העיר ממנה תובע מחוזי חדש בשם הרווי דנט על מנת להילחם בפשע ולמוטט את ארגונו של קארל גריסום.
הסרט נפתח בתקיפה שגרתית באחת מסמטאות העיר: צמד שודדים תוקפים משפחה שהלכה לאיבוד, מהממים את הבעל וגוזלים את כספו. בשעה שהם מחלקים את השלל בא באטמן - לוחם מסתורי הלבוש בחליפת עטלף משוריינת המצויד בכלי נשק ופטנטים רבים - ותוקף אותם. כאשר הוא מסיים הם נשארים מוכי פחד לטיפולה של המשטרה, אחרי שראו כיצד כדורי אקדח ניתזים מגופו וכיצד קפץ מבניין בן עשרות קומות ונעלם כלא היה.
המשטרה לא יודעת כיצד לקבל את המקרים האלה ובשלב ראשון מכחישה מכל וכל את קיומו של איש העטלף המסתורי, המכה בפושעים. מנגד, העיתונאי החטטן אלכסנדר נוקס נחוש בדעתו לחשוף את האמת על איש העטלף שנלחם בפשע ולשבור את השתיקה של המשטרה. חבריו צוחקים עליו ורק צלמת עיתונות בשם ויקי וייל שותפה לתשוקה שלו בקשר לחקירה בנוגע לאיש העטלף.
בינתיים, ג'ק נאפייר, יד ימינו של גריסום, עסוק בלפלס את דרכו אל עבר ייעודו: שליטה בעולם הפשע של גותהאם. הוא משחד שוטרים ובוגד בגריסום עם חברתו, אליסיה. גריסום מגלה את דבר הבגידה וטומן לנאפייר מארב בבית החרושת "אקסיס כימיקלים": הוא משכנע אתנאפייר לפרוץ למקום כדי להעלים ראיות ומלשין עליו למשטרה. את הפשיטה מוביל הבלש אקהרט, ששוחד על ידי גריסום להרוג את נאפייר. המפכ"ל מגלה על הפשיטה בנשף צדקה אצל ברוס ויין ונחפז לעזוב. גם ויין עוזב באמצע וממהר למקום כבאטמן על מנת לנטרל את הפושעים, שניהלו קרב יריות עם השוטרים. במהלך הקרב, באטמן תופס את נאפייר, וכשהאחרון יורה על העטלף, הכדור ניתז מהשריון של באטמן אל פניו של נאפייר, דבר הגורם לו ליפול מהמפרסת לתוך קדרה עצומה של חומצה כימית ירוקה ומוזרה.
החומצה הכימית גורמת לשינויים רבים בנאפייר, כולל שינויים בגוון עורו ושערו וכן מיטוט כללי של מערכת העצבים שלו. בכך הוא נהפך לפושע הקטלני בשם הג'וקר, שעושה את פשעיו תוך נטייה להומור שחור וחולני. הוא מתנקם בגריסום ובכך הופך לראש המאפיה של גותהאם אחרי שהוא מסלק את יריביו באלימות. למרות הכרזתו הדרמטית והפומבית על כך שהוא ירש את גריסום, העיתונות עדיין עסוקה דווקא בבאטמן המסתורי, דבר המוציא את הג'וקר צמא התהילה מכליו. בנוסף, הג'וקר מתאהב בצלמת ויקי וייל, שיוצאת בינתיים עם ברוס ויין המסתורי לא פחות. בינתיים, הג'וקר מנצל את שליטתן במפעל אקסיס כדי להרעיל מאות מוצרי מזון וקוסמטיקה בכימיקל בשם "סמיילקס" הגורם לאנשים למות מהתקפי צחוק.
הג'וקר מנסה לפתות את וייל תוך השחתה של מוזיאון עירוני, אך היא מחולצת על ידי באטמן, שמשתמש בשלל פטנטים ומכונית מירוצים משוריינת בשם הבאטמוביל כדי להוביל אותה בבטחה אל עבר מערת העטלף, שם הוא חושף בפניה את הפיצוח שלו לרעל של הג'וקר. בבוקר וייל מתעוררת בדירתה וממהרת למסור את החומר לעיתונות ששוב מדווחת בהרחבה על העטלף המסתורי שהציל את העיר.
על פי הסרט, ג'ק נאפייר רצח את הוריו של ברוס ויין, דבר שגרם לאחרון לההפך לבאטמן (בקנון של הקומיקס, רוצח משפחת ויין הוא פושע בשם ג'ו צ'יל ולא נאפייר). באמצעות התגלית על רצח הוריו של ברוס ועזרה מאלפרד (משרתו של ברוס), מגלה ויקי וייל ש ברוס ויין אהובה הוא באטמן.
הג'וקר הכועס מזמן את באטמן לדו-קרב פומבי במסגרת פסטיבל ה-200 לכינונה של גותהאם. הג'וקר מארגן תהלוכה בה מחולקים מיליון דולרים (בשטרות עליהם מופיעים פניו) לקהל הרחב שמקושטת במספר בלונים ענקיים המכילים את גז הסמיילקס הרעיל. באטמן מגיע במטוס משוכלל ומסכל את הפיגוע הכימי שתכנן הג'וקר. הוא מנסה לירות בג'וקר ובפושעיו, אך הג'וקר מצליח ליירט אותו באמצעות אקדח ענק.
הג'וקר חוטף את ויקי וייל האבלה (שגילתה בינתיים שבאטמן הוא ברוס ויין) לגג הקתדרלה של גותהאם, בזמן שבאטמן דולק בעקבותם. באטמן מביס שלושה מבריוניו של הג'וקר בדרך לחלץ את ויקי וייל ואז נאבק בג'וקר על הגג. הג'וקר מפיל את שניהם מהגג אך באטמן מצליח להערים על הג'וקר ובעזרת באטרנאג עם חבל גורם לו ליפול אל מותו.
[עריכה] שחקנים
- מייקל קיטון - ברוס ויין (באטמן)
- ג'ק ניקולסון - ג'ק נאפייר, הג'וקר
- קים בייסינגר - ויקי וייל
- רוברט וול - העיתונאי אלכסנדר נוקס
- פאט הינגל - המפכ"ל ג'ים גורדון
- בילי די ווילאימס - הרווי דנט
- מייקל גו - אלפרד פניוורת'
- ג'ק פלנס - הגנגסטר קארל גריסום
- ג'רי הול - אליסיה
- טרייסי וולטר - הבריון בוב
[עריכה] תגובת הקהל
כשהחלו בתהליכי ההפקה של הסרט הייתה דאגה ניכרת בקרב מעריצי באטמן שההפקה תאמץ את הסגנון הקמפי והפארודי של סדרת הטלוויזיה בכיכובו של אדם ווסט, דאגה שגדלה בין השאר עקב ליהוקו של מייקל קיטון - שהיה ידוע עד אז כשחקן קומי - לתפקיד הראשי. כדי לשכך את דאגות המעריצים מיהרו בהאחים וורנר לשחרר טריילר (סרטון קצר המכיל שברי סצינות מהסרט) כדי להוכיח שהסרט נאמן יותר לספרי הקומיקס ונוקט בגישה רצינית יותר כלפי הדמות.
למרות הדאגות הראשוניות, הסרט נהפך לסרט המצליח ביותר של 1989 וקיבל שבחים רבים ממעריצי באטמן, מייחוד מאלה שקראו את ספרי הקומיקס של פרנק מילר, שהיו בין השאר ההשראה לסרט. יתרה מכך, קיטון שינה את דעתם של רבים שחששו בקשר לליהוק שלו ונחשב עד היום לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו את באטמן. לעומת זאת, היו אנשים שלא אהבו את האווירה הגותית של הסרט והתגעגעו דווקא לאווירה הקמפית של סדרת הטלוויזיה. הביקורות כלפי הסרט היו מעורבות וערבבו בין שבחים על התכנון החזותי של הסט לבין בקורת על כך שהסרט היה יותר תרגיל אינטלקטואלי של טים ברטון מאשר סרט על באטמן. כמו כן, וויכוח שרר לגבי הצורה בה גילם ג'ק ניקולסון את ג'ק נאפייר והג'וקר. רבים חשו שהופעתו הייתה מוגזמת והדמות חסרה את העומק הפסיכולוגי שיש לה בספרי הקומיקס; אחרים עדיין טוענים שהג'וקר גונב את ההצגה בסרט, יותר מידי על חשבונה של הדמות הראשית - באטמן.
בקורת נוספת בסרט הייתה על חריגה מהקנון של ספרי באטמן. בספרי הקומיקס הרוצח של תומאב ומרתה ויין, הוריו של ברוס ויין, הוא ג'ו צ'יל, פושע קטן יחסית, ולא ג'ק נאפייר. יתרה מכך, הדמות של ג'ק נאפייר הומצאה במיוחד בשביל הסרט ושם המשפחה שלה הוא כנראה מחווה לשחקן הבריטי המנוח אלן נפייר, ששיחק את המשרת הנאמן אלפרד בסדרת הטלוויזיה של שנות ה-60.
למרות הבקורות, הסרט זכה להצלחה אדירה ובקרב מעריצי באטמן הוא נחשב לטוב ביותר שבסדרת ארבעת הסרטים, כאשר אחריו ניצב באטמן חוזר, גם הוא של טים ברטון.
[עריכה] פס קול
ישנם שני אלבומי פסקול לסרט, אחד כולל את השירים מהסרט ואת הלהיט "Batdance" ששר הזמר פרינס ואילו השני כולל את המוזיקה המקורית שחיבר לסרט המלחין דני אלפמן. שני האלבומים זכו להצלחה רבה.
[עריכה] כלי נשק ואמצעים
בסרט באטמן חמוש במגוון פטנטים ואמצעי לחימה. הוא לבוש בחליפה המהווה שריון גוף שיכול לעצור ירי ישיר מאקדח.
בנוסף, הוא חמוש ברובה חבלים המאפשר לו לשגר חבל עם אנקול ואז למשוך את עצמו על ידי גלגלת באופן אוטומטי. באמצעות החבל באטמן מטפס על גגות הבתים של גותהאם. בנוסף לרובה החבלים הרגיל לבאטמן יש גם רובה חבלים דו-כיווני המאפשר לבבאטמן לבצע "אומגה" (מעין גלישה על החבל) בין שתי נקודות.
באטמן מצויד גם ב"באטראנג", מעין בומרנג דמוי עטלף. לחלק מהבאטראנגים גם קשור חבל, באטמן השתמש בבאטראנג עם חבל כדי ללכוד פושע בתחילת הסרט. בנוסף לבאטראנגים באטמן חמוש גם בקפסולות גז המשחררות עשן סמיך כאשר הן מתנפצות.
בנוסף לכלים אלו, אותם הוא נושא על החגורה הצהובה שלו, מצויד באטמן בכלי רכב קרביים.
המפורסם שבהם הוא ה"באטמוביל", רכב מהיר ומשוריין המעוצב בצורה אווירודינמית בהשראת העטלף. באטמן יכול לשלוט בבאטמוביל גם באמצעות שלט רחוק ופקודות קוליות. בנוסף לשריון הסטנדרטי של הרכב, שעמיד בפני נשק קל, מצוידת הבאטמוביל בשריון כבד מתקפל, הנפרש על הרכב לפי פקודה. שריון כבד זה עמיד גם נגד פיצוצים. הבאטמוביל חמושה ברובה חבלים, בצמד מקלעים ופצצות ברזל.
בנוסף לבאטמוביל קיים גם מטוס העטלף. זהו מטוס קרב החמוש במקלעים, טילים ומזמרה קדמית המעוצב בצורת עטלף. בניגוד לבאטמוביל, המטוס איננו משוריין.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "באטמן (1989)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- תמונות של חליפת העטלף, הבאטמוביל וצילומים מהסט
- ביקורת על הסרט ועל ה-DVD
