בנימין מרדכי נבון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין מרדכי נבון, רב ומקובל ארץ-ישראלי מהמאה ה-19.
נולד בירושלים, נבון היה נכדו של הרב יונה נבון. הוא שימש, יחד עם קרובו, הראשון לציון הרב יהודה נבון, כראש ישיבת "בית אהרון קצין". אשתו הראשונה ובניהם נפטרו, דבר שדיכא אותו כל ימיו ושמצא ביטוי בספרו "בני בנימין וקרב איש" משנת 1875. לאחר מות אשתו הראשונה, נשא בנישואים שניים את אמו של הרב יעקב שאול אלישר, בשנת 1828, ארבע שנים לאחר פטירת בעלה הראשון.
בשנת 1854 דחה הרב נבון את בקשת רבני ירושלים לכהן כרב ראשי של ירושלים. לדעת בני דורו, סירובו למינוי נבע מענוותנותו, צניעותו וחסידותו.
הרב נבון שימש שנים רבות כראש אב בית דין של ירושלים, ורבה של ישיבת המקובלים בית אל. הוא התפרנס מניהול ישיבות מספר.
הרב נבון נפטר בירושלים ונקבר בחלקת הרבנים, בהר הזיתים, לצד בנו החורג - הראשון לציון יעקב שאול אלישר.
