בסיסה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אכילת בסיסה (נכתב גם בשישה) היא מנהג יהודי-טריפוליטאי ותוניסאי.
בראש חודש ניסן אוכלים אבקת גרגרי חיטה ושעורה קלויים עם מרכיבים נוספים כגון בוטנים, תמרים וכדומה, המעורבבים עם שמן.
יהודי לוב נוהגים לאכול בין כל חג וחג מאכל כלשהו המקשר את החג שעבר לחג הבא. כך, בטקס הבסיסה מקשרים את חג הפורים לחג הפסח ולשנה הבאה, עקב כך שניסן הוא ראש השנה העברית הקדומה.
ככלל, טקס הבסיסה קשור להתחלות חדשות, שכן בראש חודש ניסן הסתיימה הקמת המשכן. בפרט יש הנוהגים לבצע את הטקס בכניסה לבית חדש או בלידה.
הטקס מתבצע בערבוב הבסיסה בעזרת מפתח, המסמל את פתיחת השנה הבאה. במקום מפתח אפשר גם לערבב את הבסיסה עם חפצים אחרים העשויים מתכת, כגון צמיד יד, עם זאת מפתח הוא החפץ הנפוץ ביותר. נהוג שאבי המשפחה מערבב את את העיסה, בזמן שהאם יוצקת את השמן על העיסה ועל ידיו. תוך כדי הערבוב אומר האב:
- יא פתח בלא מפתח - הו, הפותח בלא מפתח
- יא עטאי בלא מנא - הו, הנותן בלא תמורה
- ארזקנה ורזק מננה - תן (פרנס) לנו וְנִתֵּן לאחרים
- ורזק לעביד לכולולנה - ותן לכלנו, המאמינים.
על פי מנהג אחר:
יַא פֶצַ'ח
בְּלַא נֶפְצַ'ח
יַא עַטַעִי
בְּלַא מְנַאי
עָר זִיקְנַא וָוזִיקְמַנַא
ישנם גם נוסחים אחרים, דומים במשמעותם.
יש הנוהגים שֶאֵם המשפחה משאירה תכשיט בתוך הבסיסה למשך הלילה.
