ב. מיכאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל בריזון, ידוע בעיקר בשם-העט ב. מיכאל, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי, בעל תפיסת עולם שמאלית.
בתחילת שנות השבעים היה שותף ל"חבורת זוארץ", שכללה את חנוך מרמרי, קובי ניב ואפרים סידון, וכתבה את המדור הסאטירי "זו הארץ" בשבועון העולם הזה. לאחר-מכן כתבה החבורה את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש". עם אפרים סידון כתב תסריטים לתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", ולאחר מכן כתבו השניים יחדיו גם את הסידרה הקומית "קרובים קרובים".
לאחר התפרקות החבורה עבר לכתוב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ", ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות", שם הוא מפרסם מאמרים פוליטיים - רובם עוסקים בביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל והתנהגות המתנחלים כלפי הפלסטינים. כאדם דתי, נוהג ב. מיכאל לגנות את מה שהוא מכנה עיוות היהדות בידי הימין הדתי-לאומי, ונטיות קיצוניות בקרב אנשים שומרי מסורת. בנוסף לביקורת פוליטית משמאל, נוהג ב. מיכאל לבקר את האמונה באמונות טפלות, את דרך טיפול המדינה בתאונות דרכים ואת הרגלי הנהיגה של החרדים.
ב. מיכאל הוא אחיו של חבר הכנסת לשעבר ממפלגת "שינוי", רוני בריזון.
[עריכה] תביעת הדיבה נגד "הצופה"
ביקורתו החריפה נגד הימין והמתנחלים, והגדרתו את ציבור המתנחלים כ"לא ראוי למגורי אדם", גררו גל של גינויים נגדו. חריף מכולם היה עיתון "הצופה" (המזוהה עם המפד"ל) אשר פרסם מכתב למערכת מאת חנה איזנמן שקבע כי ב. מיכאל משתמש ב"נימוקים גבלסיים" וש"יושב אחד האנטישמים הגדולים ביותר בעולם ומתיז רעל על תהליך שיבת ציון ועל המוסרים עליו את נפשם, שהוא אינו ראוי לבוא בקהלם" [1]. ב. מיכאל הגיש תביעת דיבה כנגד "הצופה", אך תביעתו נדחתה בבית משפט השלום. הוא ערער לביה"ש המחוזי, וערעורו התקבל (ע"א 5414.04 ביום 12.10.2004), ו"הצופה" חוייב לפרסם מודעת התנצלות.
