קרובים קרובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרובים קרובים

ז'אנר	קומדיית מצבים
אורך פרק	30 דקות
יוצרים	אפרים סידון ב. מיכאל
שחקנים	חנה מרון יהורם גאון לאורה ריבלין תיקי דיין אילן דר מולי שגב משה גרשוני נתלי מאירוביץ גליה קדם שמוליק סגל
ארץ מקור	ישראל
רשת שידור	ערוץ 1 (ישראל) ערוץ 23 (ישראל) פרק האיחוד: ערוץ 2 (ישראל)
תקופת שידור מקורית	1983 – 1986 פרק האיחוד: 24 במרץ 2005
מספר עונות	4
מספר פרקים	39

קרובים קרובים היא סדרת טלוויזיה קומית ששודרה בטלוויזיה החינוכית בין השנים 1983 - 1986, ונודעה בתור קומדיית המצבים הישראלית הראשונה. הסדרה עסקה בחיי של משפחה ישראלית מורחבת, החולקת מגורים בבניין משותף. היא נחשבה לאחת מתוכניות הדגל של הטלוויזיה הישראלית.

העונה הראשונה נכתבה על-ידי אפרים סידון וב. מיכאל. את העונות השנייה והשלישית כתב אפרים סידון לבדו. את הסדרה ביים יצחק שאולי והפיקה רישה טירמן.

הרעיון המקורי היה הפקת סדרה קומית לטלוויזיה הלימודית שתעסוק בנושאי יחסי הורים-ילדים, תוכנית מקבילה בתכניה לקשר משפחתי, והשם המקורי שהוצע לה בשלב הפיתוח היה "המשפחה". בריאיון למודי בר און בסדרה התיעודית "במדינת היהודים", סיפר במאי הסדרה יצחק שאולי כי מפיקת התוכנית רישה טירמן והוא החליטו לנסות להפיק קומדיית מצבים ישראלית, ולשם כך נסעו לארצות הברית וצפו בצילומי הסדרה שלושה בדירה אחת, כדי ללמוד על אופן ההפקה והבימוי. לדבריו, הביקור בארצות הברית עורר בהם חששות שמא התנאים העומדים לרשותם בישראל אינם מספיקים, אך הם החליטו לנסות בכל זאת.

הסדרה עסקה במגוון נושאים מחיי היומיום של המעמד הבינוני העירוני, כגון הצגות בית ספר, ועד הורים, קורס טיס, צמחונות, אסטרולוגיה, בחירות ועד בית, פריצה לבית, ימי הולדת, ובנושאים סאטיריים כמו אינפלציה, הצפייה ביומן השבוע ביום שישי, יחסי ישראל ארצות הברית, שכירת עוזר בית ערבי ועוד. אפרים סידון וב. מיכאל ידועים ככותבי סאטירה, ואף השתתפו בצוות הכותבים של ניקוי ראש, אולם בסדרה זו הביקורת החברתית הייתה מרומזת בלבד. שני פרקים היו ביקורתיים בצורה קצת יותר גלויה - פרק שבו מחליטים בני המשפחה להעסיק עוזר בית שהוא סטודנט ערבי, ופרק שבו הילדים מתבקשים לספר בבית הספר על מנהגי העדה שלהם, דבר הגורר ויכוח בין ההורים לאיזו עדה שייכים הילדים.

כתובת הבניין בסדרה "ויטק 9" היא פיקטיבית. הבניין המצולם בפתיח הסדרה ואשר בו היא מתרחשת כביכול, הוא למעשה הבניין הממוקם בשדרות רוטשילד פינת רחוב החשמונאים בתל אביב. השם ויטק נלקח משמו של בעלה של מפיקת הסדרה, רישה טירמן, שנפטר חודשים ספורים לפני תחילת ההפקה.

תוכן עניינים

1 עלילה
2 פרק האיחוד
3 שחקנים
- 3.1 דמויות קבועות
- 3.2 שחקנים אורחים
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסדרה מתרחשת בבית משותף ברחוב ויטק 9. הסדרה נפתחת עם כניסתם לבניין של בני הזוג אילן ותיקי עם בתם גליה, כאשר בבניין כבר גרים יהורם, אחיה של תיקי, ליאורה אשתו, שלושת ילדיהם- אביתר, אפרת, ומולי, וחנה - דודתם של יהורם ותיקי.

יהורם הוא מהנדס מכונות היפוכונדר, ליאורה, אשתו, עובדת שירות התעסוקה בעלת מזג ציני, תיקי, אחותו, היא מדריכת טיולים המדברת בטלפון שעות ארוכות, אילן בעלה הוא סוכן ביטוח ההוגה תוכניות מתחוכמות להתעשרות קלה, וחנה היא אישה פזורת דעת אך מפוכחת, שהקריאה "פתוח!" בה היא עונה לדלת הפכה להיות מסימני ההיכר העיקריים של הסדרה.

[עריכה] פרק האיחוד

במהלך ראיון עם יהורם גאון בתוכנית "תכניות לשבת" בגלי צה"ל עם ניב רסקין וליעד מודריק, תהו השניים מדוע לא מפיקים פרק איחוד לסדרה. המגישים מודריק ורסקין החלו במסע להפקת פרק שכזה ואכן גל"צ דיווחו על כוונה להפיק פרק קאמבק של הסדרה. רוב השחקנים הראשיים הסכימו. אפרים סידון הביע את תמיכתו תוך כתיבת תסריט שתואם לשנות ה- 2000. יפה ויגודצקי, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית (שהיא מחזיקת הזכויות על הסדרה) הסכימה, ובנק דיסקונט מימן את ההפקה. פרק האיחוד צולם בטלוויזיה החינוכית ב-11 בנובמבר 2004 מול קהל, ושודר בשידורי קשת בערוץ 2 ב24 במרץ 2005, לקראת פורים.

בפרק האיחוד הצטרפו לצוות השחקנים תום גל שמשחק את נבו, בנו של אביתר וסיוון ששון בתפקיד גליה.

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בפרק, שנקרא "המצב צב", המתרחש כ-19 שנים לאחר הפרק האחרון, נבנתה מעלית בבניין ברחוב ויטק 9. כל דיירי הבניין השתתפו במימון המעלית פרט ליהורם וליאורה. תיקי מודאגת מכך שגליה טרם נישאה והיא כמהה לנכד. אילן הורשע ב"הרצת מניות" ונידון לעבודות שירות בבית אבות. בפרק עצמו מוקפא (בטעות) הצב של נבו, בנו של אביתר, ותיקי מזמינה צב חדש במקום הצב הקפוא (למרות שבסופו של דבר מתברר שהיה מדובר בצב שמת כבר לפני שנתיים, פוחלץ). אולם עיקר הפרק סובב סביב פיטוריהם של יהורם וליאורה ממקומות העבודה שלהם - עובדה שהם מסתירים האחד מפני השני, ושיוצרת את המתח הקומי בפרק. כאשר מתגלה הדבר, השניים מחליטים להקדיש את גיל הפרישה לעצמם ולצאת לטיול בעולם, אולם לשם כך הם זקוקים לכסף שמסרו לאילן להשקעה (שמסתבר בדיעבד ששימש לכיסוי הפרשי העלויות של המעלית). בסופו של דבר מצילה חנה את המצב ורושמת המחאה על סך הכסף הדרוש. מתברר שהיא מכרה את הקריאה "פתוח!" לחברות הסלולר לשימוש כרינגטון, מה שזיכה אותה במקדמה שמנה על חשבון התמלוגים, והכל, כרגיל, בא על מקומו בשלום.