גאוגליף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאוגליף – (יוונית "גאו" – ארץ, "גליף" לגלף) הוא ציור, מוטיב או תרשים גדולים הנוצרים על הקרקע בעזרת סידור של קלאסטים או גילוי אדמה מתחת למצע.
גאוגליף מסוג פוזיטיב הוא תבנית של אבנים או תל עפר וגאוגליף מסוג תשליל (נגטיב) נעשה על ידי חשיפת אדמה, בדרך כלל פטינה, לצורך רישום הצורות.
בין הגאוגליפים המפורסמים ביותר הם קווי נסקה בפרו. אזורי גאוגליפים אחרים כוללים את אוסטרליה המערבית וחלקים במדבר "האגן הגדול" שבדרום מערב ארצות הברית. דמויות הגבעה, מבוכי צמחים ומבוכי האבן של סקנדינביה, איסלנד, לפלנד וברית המועצות לשעבר הם סוגים של גאוגליפים. הגאוגליף הגדול ביותר הוא "אדם מארי" (Marree Man) בדרום אוסטרליה ([1] [2])
