גלעד צוקרמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלעד צוקרמן, בלשן ישראלי, חוקר באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. בעל תואר "מוסמך" (MA) מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה ומאוניברסיטת קיימברידג'. מחקריו של צוקרמן עוסקים בעיקר בבלשנות היסטורית, בהתפתחות של שפות, ובאינטראקציה בין שפות. הוא מרבה לחקור את השפות עברית ישראלית ויידיש במקרי מבחן לתאוריות שלו.
צוקרמן הוא מן הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות שבהן יש מיזוג של אלמנטים משתי שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמן מחזיק בה מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.
על-פי צוקרמן ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מחד ומשפה הודו-אירופית מאידך. העברית הישראלית, לדעתו של צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה שני "הורים", כיוון שהיא ממזגת אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית המקראית, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, כיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ושפות הודו-אירופיות.
בנוסף, צוקרמן חיבר אוסף של סיפורים פלינדרומיים בעברית. אחד הפלינדרומים הארוכים פרי עטו, המתחיל במשפט "שם היא לקחה לשון ורדים..." ומסתיים במשפט "...ממידרונו של החקלאי המש", מורכב מ-141 מילים ([1]).
ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew, שפורסם ב-2003, עוסק ב-multiple causation ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בתורכית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.
[עריכה] "תשמו"ץ"
תשמו"ץ, ראשי תיבות של תחדיש שומר משמעות וצליל, הוא מונח שהוטבע על-ידי צוקרמן ומתייחס ל-Phono-Semantic Matching, תחדיש רב-מקורי כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה הן בעברית והן באנגלית dubbing.
דוגמה לתחדיש מסוג זה הוא המלה "קוקית", שנקבעה כתרגום למלה האנגלית Cookie, במשמעות של מידע אודות הגולש שנשמר על-ידי דפדפן במחשב של הגולש. המלה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקיה, שמטילה את ביציה בקיני זרים.
