גרשון סירוטא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשון סירוטא (1874-1943) היה מגדולי החזנים באירופה בתור הזהב של החזנות. הוא נכונה לפעמים "הקרוסו היהודי".
את עיסוקו בחזנות החל בעיר אודסה ומשם עבר לוילנה, בה שימש כחזן השטאדטשול. בוילנה התחיל את שיתוף הפעולה עם ראש המקהלה ליאו לייווה, שליווה אותו בהמשך חייו. הוא הופיע על במות אירופה, וב-1902 שר בקבלת פנים לכבוד הרצל.
ב-1907 מונה סירוטא לחזן הראשי בבית הכנסת שברחוב טלומצ'קה המפורסם שבורשה. הוא גם המשיך להופיע ברחבי אירופה ובארצות הברית. הוא היה גם בין ראשוני החזנים שהקליט את ניגוניו. עם שיפור הטכנולוגיה, הוא הקליט את רוב ניגוניו מחדש, כך שמאזינים היום יכולים לעקוב אחרי שיפור קולו וסגנונו.
לבסוף סירוטא עזב את בית הכנסת שברחוב טלומצ'קה עקב מריבות על תדירות הופעותיו. הוא המשיך להופיע ברחבי אירופה לפני קהל יהודי ונוצרי כאחד. בין מעריציו היה אנריקו קרוסו שלפי האגדה, הרבה להגיע להופעותיו של סירוטא.
סירוטא ומשפחתו נלכדו בורשה בעת כיבוש הנאצים במלחמת העולם השנייה. הוא בילה את סוף ימיו בגטו ורשה ומת במרד גטו ורשה ב-1943.
