ג'ובאני גבריאלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ובאני גבריאלי (1553 - 1612) היה מלחין ונגן עוגב איטלקי. הוא היה אחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בזמנו, ומייצג את סגנון האסכולה הוונציאנית בזמן המעבר בין תקופת הרנסאנס לתקופת הבארוק.
[עריכה] חייו
גבריאלי נולד בונציה. בעוד שלא ידוע רבות על חייו המוקדמים, סביר להניח שג'ובאני הצעיר למד אצל דודו, המלחין אנדראה גבריאלי, ואולי אף למד עם אורלנדו לאסוס בזמן שהייתו במינכן בחצרו של הדוכס אלברכט החמישי. גבריאלי נשאר במינכן עד 1579. ב-1584 חזר ג'ובאני לונציה, שם הפך ב-1585 לנגן העוגב הראשי של כנסיית סן-מארקו. לאחר מות דודו קיבל גם את משרת המלחין הראשי של הכנסייה, והחל במקביל לערוך חלק נרחב מיצירותיו כדי להצילן מאבדון. בניגוד לדודו, שלא הרבה לעסוק בעריכה ופרסום של יצירותיו שלו, החליט ג'ובאני שהן ראויות לכך ותודות למאמציו השתמרו יצירות רבות של אנדראה עד היום.
לכנסיית סן-מארקו הייתה מסורת ארוכת שנים של מצוינות מוזיקלית ועבודתו של גבריאלי שם הפכה אותו לאחד המלחינים הנודעים באירופה. ההתענינות הגוברת ביצירותיו הביאה לכך שמוזיקאים מכל רחבי אירופה (וביחוד גרמניה) הגיעו לונציה כדי ללמוד ממנו. רבים מתלמידיו של גבריאלי הפכו לאחר מכן למלחינים נודעים בזכות עצמם וכך הפיצו לכל רחבי אירופה את סגנונו, דבר שהפך אותו לאחד המלחינים המשפיעים ביותר אי פעם (השפעה שניכרת אפילו ביצירותיו של יוהן סבסטיאן באך, כמאה שנים ויותר לאחר מותו של גבריאלי).
החל מ-1606 התדרדרה בריאותו של גבריאלי בהדרגה, ב-1612 הוא מת מסיבוכים של אבן בכליות.
[עריכה] סגנון ומורשת מוזיקלית
בעוד שגבריאלי הלחין ברבות מהצורות שהיו נהוגות בתקופתו, ניכרת ביצירותיו העדפה ברורה למוזיקה דתית ווקאלית ואינסטרומנטלית. כל יצירותיו החילוניות הן מוקדמות יחסית, ובמרוצת הקרירה שלו הוא החל להתרכז אך ורק במוזיקה דתית.
כמו מלחינים לפניו ואחריו, הוא השתמש בצורתה הלא שגרתית של כנסיית סן-מארקו, ובה שני יציעי מקהלות הפונים אחד אל מול השני. מבנה זה איפשר לגבריאלי ובני תקופתו לפצל את המקהלה לשני חלקים או יותר, מה שיצר אפקטים מרשימים של העצמה וניגוד בין התפקידים השונים. צורת הלחנה זו, לשתי מקהלות או יותר, נקראת פוליקורליות. רוב יצירותיו של גבריאלי מאורגנות בצורה כזו שאחת המקהלות או קבוצות הכלים תשמע מצד שמאל, ולאחר מכן תופיע "תגובה" של מקהלה או קבוצת כלים מימין (אנטיפוניה). בעוד צורת תזמור וארגון פוליקורלית זו הייתה קיימת כבר לפניו, היה גבריאלי המלחין הראשון שעשה בשיטה זה שימוש מושכל ומסודר, בכדי ליצור אפקטים אקוסטיים חזקים.
גבריאלי היה מקורי לא רק בשימושו בתזמור, אלא גם בשימוש שעשה בסימוני דינמיקה. יצירתו בשם Sonata pian e forte היא כנראה היצירה הראשונה אי פעם שנכתבה תוך שימוש בסימני דינמיקה (Piano\Forte- חזק\חלש). בנוסף, היה גבריאלי בין המלחינים הראשונים שעשו שימוש בשיטת הבאס הממוספר.
