ג'ון רולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ון רולס (21 בפברואר 1921 - 24 בנובמבר 2002) - פילוסוף אמריקני חשוב, בן המאה ה-20. ידוע במיוחד בזכות הגותו על מושג הצדק והחברה הצודקת.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 תרומתו של רולס לפילוסופיה הפוליטית ולפילוסופיה של המוסר 3 תאוריה של צדק 3.1 מסך הבערות 3.2 עקרון המקסימין 3.3 עקרון החירות ועקרון השוני 3.4 האיזון המשקף (Reflective Equilibrium) 4 ביקורת על התאוריה של רולס 5 לקריאה נוספת

[עריכה] קורות חייו

ג'ון בורדן רולס נולד בבלטימור, מרילנד בארצות הברית. רולס למד בבית הספר של העדה האפיסקופלית, ועם סיום לימודיו בשנת 1939 המשיך בלימודי הפילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון. ב1943 התגייס לצבא ארצות הברית, ושירת בחזית היפנית במלחמת העולם השנייה, כחייל רגלי. רולס היה עד לזוועות המלחמה, ביניהם הירושימה החרבה לאחר הפצצתה בפצצת האטום. הוא סיים את שירותו בדרגת טוראי בשנת 1946.

רולס שב ללימודי הפילוסופיה בפרינסטון, וכתב דוקטורט בפילוסופיה של המוסר בשנת 1949. זו גם השנה בה נישא למרגרט פוקס. רולס המשיך בלימודיו והפך למרצה לפילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1952 החל ללמד באוניברסיטת אוקספורד, שם הכיר את הפילוסוף ישעיה ברלין והפך להיות מושפע מהגותו. לאחר מכן שב לארצות הברית והמשיך ללמד באוניברסיטת קורנל בשנת 1962 ולאחר מכן, במשך ארבעים שנה, באוניברסיטת הרווארד.

בשנת 1995 סבל משבץ מוחי. הוא הפסיק ללמד, אך המשיך לכתוב את ספרו "החוק של העמים" הכולל את דעותיו על הצדק הבינלאומי. ב24 בנובמבר 2002 נפטר.

[עריכה] תרומתו של רולס לפילוסופיה הפוליטית ולפילוסופיה של המוסר

רולס הוא הוגה בעל ראיית עולם פוליטית ליברלית, וככזה תרם תרומה משמעותית להגות הפוליטית הליברלית. רבים סבורים כי רולס תרם תרומה בת קיימא לפילוסופיה הפוליטית באופן כללי. אחרים מוצאים כי עבודתו של רולס אינה משכנעת, ומנותקת מיחסי הכוחות הפוליטיים הממשיים. יש, עם זאת, אחדות דעים שספרו "תאוריה של צדק" משנת 1971 הוליך לתחייה של העניין האקדמי בפילוסופיה הפוליטית. הספר חצה גבולות דיסציפלינריים, ועורר עניין בקרב כלכלנים, משפטנים, אנשי מדע המדינה, סוציולוגים, ותאולוגים. לרולס יש ייחוד בין הפילוסופים הפוליטיים בני זמננו, בכך שהוא המצוטט ביותר בפסקי דין הניתנים בארצות הברית.

[עריכה] תאוריה של צדק

[עריכה] מסך הבערות

בספרו המפורסם ביותר "תאוריה של צדק" רולס ביצע את הניסוי המחשבתי המפורסם של "מסך הבערות" (The veil of ignorance). רולס הסביר כי כדי להגיע למצב של חברה צודקת, על החברה לחזור ל"מצב ההתחלתי", ולבחור את "עקרונות הצדק" מאחורי "מסך הבערות". דהיינו, נציגי הזרמים השונים בחברה (עשירים ועניים, אנשי הרוב ואנשי המיעוט, לבנים ושחורים וכיוצא בזה) יבחרו את העקרונות המנחים את החברה, כאשר הנציגים אינם יודעים מהו מצבם האישי: האם הם לבנים או שחורים, עשירים או עניים. במילים אחרות, הנציגים יקבלו את ההחלטות כאשר אינם יודעים כיצד החלטות אלו ישפיעו עליהם. ברעיון "המצב ההתחלתי" רולס הוא ממשיכם של אנשי "האמנה החברתית" - תומס הובס, ז'אן-ז'אק רוסו וג'ון לוק. רולס סבר כי תורת הצדק שלו מממשת את תורת המוסר הקאנטיאנית, ובמיוחד את הצו הקטגורי בנוסחיו הרביעי והחמישי (האדם כתכלית וממלכת התכליות).

רולס טען כי כשיורם מסך הבערות, יסתבר כי הנציגים בחרו צדק כהגינות, המתבטא ב"עקרון החירות" ו"עקרון השוני". זאת לפי הפעלת "צדק נוהלי" והפעלת "עקרון המקסימין". את ההחלטה ניתן יהיה לבחון באמצעות הפעלת "שוויון הכוחות המשקף".

[עריכה] עקרון המקסימין

את ההחלטות במצב ההתחלתי על בני האדם לקבל באופן רציונלי. על כן, סבר רולס, יש לבסס את החלטותיהם במצב על על התורה העוסקת בקבלת החלטות רציונליות כאשר יש רווח והפסד, תורת המשחקים המתימטית. עקרון המקסימין, הלקוח מתורת המשחקים, משמעותו כי בבחירת אופציות שונות, יבחר הריאליסט את האופציה בה ממספר התוצאות הגרועות האפשריות, התוצאה הגרועה שתיבחר תביא את הנזק הקטן ביותר. למשל - אם על הנציגים מאחורי מסך הבערות לבחון שלוש אפשרויות ליחסי לבנים ושחורים, דהיינו הלבנים יהיו עבדי השחורים, השחורים יהיו עבדי הלבנים, או איסור על עבדות, הנציג שאינו יודע אם הוא שחור או לבן לא ייקח את הסיכון שיהיה לעבד (על אף הסיכוי כי יהיה לאדון משיורם המסך), ויבחר באופציה בה יש את הסיכון הקטן ביותר (למרות שיש בה גם את הסיכוי הקטן ביותר במקרה זה) דהיינו ביטולה של העבדות.

[עריכה] עקרון החירות ועקרון השוני

רולס טען כי משיורד המסך יתברר כי נבחר עקרון צדק המבוסס על הגינות, המתבטא בעקרון החירות ובעקרון השוני. את שני העקרונות יש ליישם על המבנה הבסיסי של החברה, היחסים החברתיים הפוליטיים והכלכליים הבסיסיים, להבדיל מפעולות ספציפיות של פרטים או אנשי ממשל.

עקרון החירות דורש שהמבנה הבסיסי של החברה ייתן לכל אזרח את כל הזכויות הבסיסיות - זכות המצפון, חופש הביטוי, והליך משפטי הוגן.

עקרון השוני דורש שאי השוויון בעושר ובמעמד החברתי, כמו גם החלוקה השונה של המשאבים בחברה, יאורגנו כך שיפעלו לטובת השכבה שמצבה הגרוע ביותר בחברה (אך לאו דווקא בשוויון מתמטי). לדעת רולס במצב של התנגשות בין עקרון החירות ועקרון השוני, יגבר עקרון החירות.

[עריכה] האיזון המשקף (Reflective Equilibrium)

הדרך בה ממליץ רולס לבדוק אם הנציגים שפעלו מאחורי מסך הבורות אכן הגיעו להחלטות הנכונות היא לבדוק אותם בתהליך הנקרא "האיזון המשקף". עלינו לבחון את התאוריה המוצעת לאור השקפות קודמות (ומבוססות בחברה) לגבי מוסר וצדק, ואם אין התאמה בין התאוריה של הצדק (שיציעו הנציגים) ובין דעותינו הקודמות המבוססות בחברה לגבי מוסר וצדק, עלינו לבחון שוב ושוב את התאוריה ואת הדעות, עד שנגיע לשוויון כוחות אשר ישקף את הצדק. כך למשל, אם יציעו הנציגים תאוריה המבוססת על אפליה על בסיס דת, לא נוכל לקבל אותה, שכן מוסדותינו החברתיים והתאוריות המקובלות אצלנו דוחים את האפליה על בסיס דת כבלתי מוסרית.
במקרה זה תהיה לנו את התאוריה המופשטת ואת המוסדות המקובלים בחברה והשוואתם והתאמתם זה לזה יביאו לבסוף לאיזון, שהוא, לדעת רולס, יביא לצדק ולהגינות.

מבקרי התאוריה של רולס ראו בתהליך זה את אחת מנקודות התורפה במשנתו.
לטענתם (ובמיוחד לטענת התועלתנים שביניהם) מכפיף רולס שיקולים אבסטרקטיים של צדק והגינות, לטובת מוסכמות חברתיות היכולות להשתנות, ולהסתבר כמבוססות על דעה קדומה ועל מקריות חברתית.
מהי ההצדקה ל"אמנה החברתית" החדשה אליה יגיעו הנציגים, אם זו צריכה להיות מותאמת לעמדות קבועות מראש?

[עריכה] ביקורת על התאוריה של רולס

המבקר החריף ביותר של רולס הוא הליברטריאן רוברט נוזיק. בספרו מ-1974 "אנרכיה, מדינה ואוטופיה", מבקר נוזיק את רולס מנקודת הראות הליברטריאנית שאינה רואה בעין יפה כל התערבות של המדינה בענייני הפרט.

החוקרת מרתה נוסבאום ניסתה אף היא לשפר ולהבהיר את "התאוריה של הצדק" ופירשה מחדש את רעיונותיו תוך שימוש במושגים של "יכולות" ו"חירויות בסיסיות".

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוד הד ודניאל אטאס (עורכים), מורה צדק : עיונים בתורתו של ג'ון רולס מאגנס 2007