דבורת הדבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דבורת הדבש

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
מחלקה:	חרקים
תת־מחלקה:	בעלי גלגול מלא
סדרה:	דבוראים
תת־סדרה:	דבוראים שנציים
על־משפחה:	דבורים
משפחה:	דבוריים
סוג:	דבורה
מין:	דבורת הדבש
שם מדעי
Apis mellifera

מלכה ופועלות

תאי ולד ומלכונים

דבורת הדבש (Apis mellifera או Apis mellifica) היא מין חרק בסוג דבורה ממשפחת הדבוריים.

מבחינים במספר תתי-מינים במין דבורת הדבש. הידועים והחשובים שבהם:

הדבורה האיטלקית הזהובה (Apis mellifera var. ligustica).
הדבורה הארצישראלית האפורה, נקראת גם דבורה סורית (Apis mellifera var. syrica).
הדבורה האירופית השחורה (Apis mellifera var. mellifera).
הדבורה הקרניולית הכהה (Apis mellifera var. carnica).
הדבורה הקוקזית השחורה (Apis mellifera var. caucaica).

[עריכה] מורפולוגיה

בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הפועלות, שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה. השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה . בבסיס העוקץ נמצאת שלפוחית הארס. על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותו נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.

[עריכה] חיי הדבורים

דבורת הדבש היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפי עד מאות אלפי פרטים. בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת אשר לה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). בבטנה של המלכה שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים תאי הזרע. המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות (ביפלואידיות - בעלות "סט" מלא של גנים) והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות). המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. בדרך כלל רק המלכה מטילה ביצים, אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם הפועלות להטיל ביצים בלתי מופרות (הפלואידיות - בעלות חצי "סט" של גנים), מהן יבקעו זכרים בלבד. הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. אורך חייה של המלכה, מגיע ל-5 שנים.

מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. שחלתן של הפועלות קטנה, ובה רק 2-12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור אינה יכולה להיות מופרה. אורך חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.

תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.
ב-3 הימים הראשונים לגיחתה של הדבורה, היא עוסקת בניקוי התאים, והכנתם לקבלת ביצים או מזון.
בימים 3-6, מאכילה הפועלת את הזחלים הבוגרים באבקת פרחים מעורבת בדבש.
בימים 6-11, מאכילה הדבורה את הזחלים הצעירים, במזון פועלות או מזון מלכות. מזונות אלו מופרשים מבלוטות הרוק של הדבורה, ומכילים חלבונים וויטמינים שונים.
בימים 11-21, עוסקת הדבורה בבניית חלות ובאיחסון המזון.
בימים הבאים, יוצאת הדבורה מחוץ לכוורת, ומביאה אבקת פרחים וצוף.

אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. הזכרים אינם נוטלים חלק במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד. הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ואורך חייהם כחודשיים.

הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותו לקן, ומאחסנות אותו בתאים, סביב תאי הולד. הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.

הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. הטמפרטורה האידאלית לפעילותן של הדבורים היא 35^o, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.

[עריכה] התפתחות

דבורה מתפתחת בארבעה שלבים - גלגול מלא: ביצה ממנה בוקעת רימה, ההופכת לגולם, וממנו בוקעת דבורה בוגרת. הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.

כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת. מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות. המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - מלכונים, והתמיינו באופן מיוחד על ידי מזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים המכיל בין היתר הורמונים שונים. את הביצים הבלתי מופרות שמהם בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם.

[עריכה] התנחלות

באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. המלכה מטילה בהם ביצים, והרימות הבוקעות מהן לאחר 3 ימים, מואכלות במזון מלכות. מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, העף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל. מן הנחיל נשלחות דבורים "גששות" המחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.

בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. לאחר כ-10 ימים, מוכנה המלכה למעוף הכלולות. המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, המתאספים עוד לפני כן במקבצים. אחד הזכרים, המצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע (ספרמטוזואון), ומת מיד אחר כך. המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, עמה חוזרים הזכרים. מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות (הפלואידיות) בלבד.

[עריכה] תקשורת

הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.

דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. דבורה המוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על חלה ריקוד המודיע לדבורים אחרות על מיקומו וכמותו של המזון. ריקוד בצורת עיגול, מודיע על מזון שאינו מרוחק יותר מכמאה מטרים. כשמדובר במזון מרוחק יותר, רוקדת הדבורה בצורת הסיפרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון.