דב ניר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב ניר (נולד בסלובקיה ב-1922), גאוגרף וחוקר ארץ ישראל, חתן פרס ישראל ה'תשנ"ה בגאוגרפיה.
בשנת 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער והתגורר בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1950 החל את לימודיו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שהוקמה רק שנה קודם לכן. לאחר שסיים את לימודיו במחלקה שימש בה כמרצה, ומאוחר יותר עמד בראשה. בנוסף עמד גם בראש האגודה הגאוגרפית הישראלית.
מחקריו עסקו תחילה בעיקר בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל, תחום אותו קידם רבות, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בגאוגרפיה רגיונלית עם פרסום מחקריו על אזור עמק בית שאן.
בשל תרומתו זו הוענק לו בשנת 1995 פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
