דגל תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דגל תאילנד, ידוע גם בשם טריירנגה מורכב מחמישה פסים אופקיים בצבעים אדום, לבן, כחול, לבן ואדום. הפס הכחול, המרכזי, כפול בגובהו משאר ארבעת הפסים. שלושת הצבעים אדום-לבן-כחול מסמלים אומה-דת-מלך, מוטו לא רשמי של תאילנד.

לפי גרסה אחרת הפסים האדומים מסמלים את דם חייהם של בני העם, והפסים הלבנים - את טוהר הדת הבודהיסטית.

הדגל הראשון ששימש את סיאם היה ככל הנראה דגל אדום, בו השתמשו לראשונה תחת שלטונו של המלך נראי (1656 - 1688). לפי מקורות מסוימים, צורפו מאוחר יותר סמלים שונים לבד האדום - צ'קרה לבנה (הגלגל הבודהיסטי), פיל לבן בתוך צ'קרה, או דסקית לבנה שבתוכה השמש.

באופן רשמי הדגל הראשון נוצר בשנת 1855 על ידי המלך מונגקוט (ראמה הרביעי), ובו פיל לבן (הסמל הקדשו והמלכותי של מלכי תאילנד) על רקע אדום, שכן הדגל האדום הפשוט לא היה בעל סממנים ייחודיים מספיק, שיאפשרו לסיאם להשתמש בו ביחסים בינלאומיים.

בשנת 1916 שונה הדגל לעיצובו הנוכחי, אך הצבע האמצעי היה אדום, כמו בפסים החיצוניים. לפי האגדה, במהלך שיטפון ראה המלך וג'ירוודה (ראמה השישי) את הדגל תלוי הפוך, ואת רגליו של הפיל הקדוש מופנות כלפי מעלה, וכדי למנוע את הישנות המקרה הוא יצר דגל חדש, סימטרי.

בשנת 1917 הוסר סמל הפיל, והצבע האמצעי הוחלף לכחול, כאשר לפי גרסה אחת כחול הוא הצבע של יום שישי, היום בו נולד המלך, ולפי גרסה אחרת הצבע הכחול שימש כמחווה למאבקן של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.