דורנו מול שאלות הנצח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"דורנו מול שאלות הנצח" הוא ספר מאת ד"ר אהרן ברט, שהיה מנכ"ל בנק לאומי. את הספר כתב כאשר נפל למשכב ולא יכול להמשיך בעבודתו. כאשר הבריא הוא התבטא כדלקמן:
| חיי האדם אינם נצחיים. מחלתי הייתה לי אות התראה מאת הבורא שנפשי נקראת לחזור אל יוצרה. ואם החלמתי בעזרת ה' ממחלתי הריני מבין ששנות חיים אלה ניתנו לי לא לשם השיגרה בעבודת הבנק, אלא לעשות נפשות לה' ולתורתו בקרב הנוער. | ||
חיבורו המקורי כלל שלושה נושאים: הבריאה, זיקת הנברא לבוראו, העולם הזה והעולם הבא וסוף דבר: דורנו לאן. הספר הנפוץ היום כולל גם את שאר כתביו. [1] חיבורו נפתח בדיון על הבריאה. תחילה על בריאת העולם ולאחר מכן על בריאת האדם. ככל שהוא העריך את לימודי הטבע ודגל בשילובם בחינוך הדתי, הוא עמד על מגבלתם בהבנת מהות בריאת העולם. לדעתו בפי המדע אין תשובה על השאלה כיצד נתהוו העולם ומלואו. מדעי הטבע אינם יכולים להסביר מה קרה לפני היות החומר והאנרגיה בעולם. אין כל נקודת אחיזה להבין מתוך מדעי ה"טבע" מאין בא החומר או האנרגיה עצמה לעולם.
לאחר מכן הוא עובר לדיון בנושא בריאת האדם. הוא מתייחס לאמור בתורה כי כי אלוהים ברא (את האדם) בצלמו כדמותו (בראשית א' כ"ו, כ"ז). לדעתו, השכל האנושי שואף תמיד לאותה אחדות שהיא מסימני הבריאה. ולכן כל מחשבה מתחילה אמנם בניתוח, אבל מטרת הניתוח היא להביא את החלקים שהופרדו לאיחוד מחדש על רמה יותר גבוהה ולהתקדמות במחשבה.
חלקו השני של הדיון הוא בנושא: זיקת הנברא לבוראו. טענתו של אהרן ברט היא:
| מאחר שיש חוקיות בטבע וחופש בחירה לבני האדם, כלום נסכים לדעה שבורא העולם, אחרי גמר הבריאה, שוב אינו מתערב לא בעניני הטבע ולא בעניני האנושות? אין לחשוב שמי שהיה מעולם ויהיה עד עולם וברא את העולם יש מאין ויצר את האדם בצלמו, משך אחר כך את ידו מעולמו. | ||
בדיון בשאלה על קיום ההשגחה וחופש הבחירה של האדם, אהרן ברט מביא לדוגמה את פועלו של בנימין זאב הרצל לקידום הרעיון הציוני. למרות שהוא, כנראה, לא האמין בבורא העולם וכבר העירו החוקרים כי אין הוא מזכיר את שם שמים אלא פעם אחת[2], הוא היה סבור כי עורך פליטון של עיתון, אשר מאחריו אין שום כוח פוליטי, ועמו הנקלה בין העמים, מצליח לשאת ולתת עם השולטן התורכי, עם הקיסר הגרמני ועם מושלי בריטניה הגדולה בשיא תפארתה. אלמלא תוכנית אוגנדה שהשיג הרצל, בריטניה לא הייתה מחשיבה את הציונות ואולי הצהרת בלפור לא הייתה באה לעולם. מסכם ברט: "קשה לא להכיר בכל זה אצבע אלהים. הוא השתמש בבן אדם שהעמיד עצמו לפקודת מגמתו".
חלקו האחרון של הספר דן ב"העולם הזה והעולם הבא". ברט בא בחשבון עם הנצרות הגורסת "מלכותי איננה מן העולם הזה". אמנם היהדות מאמינה בעולם הבא ובתחיית המתים, אך מה שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא העולם הזה. המצוות שעם ישראל הצטווה, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, מעמידות אותנו על תפקידנו בעולם הזה דווקא. היהדות מדגישה שמרכז פעולות האדם ומרכז התחייבויותיו כלפי ריבונו של עולם הוא בעולם הזה.
והוא מסכם:
| הבה נחזק ונאמץ למלא את תפקידנו בעולם הזה. יהיו צדקה ומשפט, חסד ואמת וקדושה נר לרגלנו. נתקרב לדעת ה'. נשמור שבת מחללו. נחזיק בברית ה'. נתקן עולם במלכות שדי. נקרב ימות המשיח. נזכה ונחיה ונראהו במהרה בימינו. | ||
[עריכה] לקריאה נוספת
- אהרן ברט, דורנו מול שאלות הנצח, הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, ה'תש"ל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בתוכנית הלימודים של החינוך הדתי לאומי ניתן משקל נכבד לספרו [1]
- ^ במשפט האחרון של ספרו מדינת היהודים (יודנשטאט)
