דמעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מערכת הדמעות

דמעות הן נוזל המיוצר על ידי הגוף ומופרש מהעין.

תוכן עניינים

1 פיזיולוגיה
2 סוגים של דמעות
3 הבטים חברתיים
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] פיזיולוגיה

בלוטות דמעות ממוקמות מעל ומצידי ארובת העין, מאחורי העפעפיים, בשקע מיוחד בגולגולת (lacrimal fossa). בכל פעם שאדם ממצמץ מופרשת כמות קטנה של נוזל דמעתי מהבלוטות. סערת רגשות יכולה לגרום לבלוטות הדמעות לייצר ולהפריש דמעות בצורה מוגברת, דבר הידוע בתור בכי. הדמעות זורמות מהעיניים אל תעלת הדמעות הממוקמת בפינה הפנימית של כל עין, ומשם הן יכלות גם להתנקז לתוך האף ולגרום לאף דולף.

[עריכה] סוגים של דמעות

ישנם שלושה סוגים בסיסיים של דמעות:

אצל יונקים בריאים, הקרנית נשארת תמיד לחה ומוזנת על ידי "basal tears". הן משמנות את העין ועוזרות לשמור עליה נקייה מאבק. נוזל הדמעות מכיל מים,ליפידים, ליזוזים, אימיואובלגין, גלוקוז, נתרן ואשלגן וגם "mucin" ואוראה (שתנן). חלק מהחומרים הללו מסייעים במלחמת המערכת החיסונית נגד זיהום מחיידקים.

סוג שני של דמעות נוצר כתוצאה מגירוי של העין על ידי גוף זר, או על ידי חומרים כאדי בצל או כגז מדמיע. "דמעות הרפלקס" הללו נועדו לשטוף החוצה את הגופים המגרים שאולי נכנסו לתוך העין.

הדמעות מהסוג השלישי מופרשות כתוצאה מרגשות או מכאבים חזקים, והפרשתן קרויה בכי או התייפחות. בבני אדם דמעות מסוג זה מלוות לרוב בשינוי בהבעות פנים, נשימה לא סדירה, ובמקרים מסוימים - בעוויתות בכל פלג הגוף העליון.

לדמעות הנגרמות מרגשות יש מבנה כימי שונה מדמעות הסיכוך. ישנה השערה שדמעות אלה, שיש בהן ריכוז גבוה של הורמוני מתח, משמשות כאמצעי להוצאת הורמנים אלו מהגוף.

[עריכה] הבטים חברתיים

דמעת ליצן, תמונת גיר על מדרכה במסצ'וסטס

רוב היונקים מייצרים דמעות כתגובה לכאב חזק ולגירויים אחרים, אבל בכי כתגובה רגשית נחשב בעיני רבים לתכונה אנושית יחודית, שכנראה נובעת מהמודעות העצמית הגבוהה של בני האדם. יש מחקרים שלפיהם פילים וגורילות יכולים לבכות גם כן.

הגירויים הרגשיים המובילים לבכי הם לרוב כעס או אבל, אך בכי יכול לבוא כתוצאה מעצבות, שמחה, פחד וכדומה.

בתרבויות רבות בכי מתואר כהתנהגות היאה לתינוקות ולילדים. תרבויות מסוימות מחשיבות בכי כמעשה לא מכובד וילדותי, בפרט בכי בפומבי. ברוב התרבויות המערביות מקובל יותר בכי בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים. בתרבויות אחרות, למשל בתרבות היפנית, ההיפך הוא הנכון.

הצגה כלפי חוץ של צער לא כנה וחרטה לא אמיתית נקראת "דמעות תנין", זאת בשל העובדה שהתנינים דומעים בעת שהם מנסים לבלוע חיות גדולות, והמאמץ גורם להם לדמוע.