דן (דמות תנ"כית)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן הוא בנו של יעקב אבינו מבלהה שפחת רחל, וצאצאיו היוו את שבט דן. שמו מוסבר בספר בראשית: "וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, דָּן" (פרק ל' פס' ו').
לדן היה בן אחד, חֻשִׁים (בראשית מ"ו כ"ג). ברכת יעקב לדן היתה: "דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל : יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר : לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה" (בראשית מ"ט ט"ז-י"ח).
"ובני דן: חושים."(בראשית מ"ו).
על פי הרב מנחם כשר, בספרו תורה שלמה (שמות א, ו, אות נ'), נולד דן בשנת ב'קצ"ה, ונפטר בשנת ב'ש"ך.
| בני יעקב | |
|---|---|
| בני לאה: | ראובן | שמעון | לוי | יהודה | יששכר | זבולון | דינה (בת) |
| בני רחל: | יוסף | בנימין |
| בני בלהה: | דן | נפתלי |
| בני זלפה: | גד | אשר |
| עץ משפחה - שושלת יעקב | |
