לאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאה היא אחת מארבע האמהות של העם העברי. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט ו-ל'. משמעות השם לאה אינו ברור לחלוטין, אך יש הגוזרים אותו מאכדית, שם פירושו: פרה (במקבילה לרחל, אשר פירוש שמה הוא כבשה).
לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב אבינו: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה. רובם של השבטים, והחשובים שבהם. לאה היא האישה הראשונה בתנ"ך שהעניקה שמות לילדיה בעצמה. יעקב, בעלה ובן דודתה, אהב את רחל, אחותה, ושנא אותה (על פי חלק מהמפרשים - רק באופן יחסי לרחל) כנראה בשל הרמיה בה נקטה בכדי להיכנס לחייו.
על תיאורה החיצוני נכתב בתורה שעיניה היו רכות, אולי כניגוד ליופי התואר של רחל או לפי אונקלוס בהקבלה, עיניה של לאה יפות לעומת היופי החיצוני של רחל. אונקלוס מפרש שעיניה היו יפות, לרמוז על עולמה הפנימי היפה. במדרש אחר מפורש הביטוי דווקא לזכותה: שהבריות היו משדכים אותה דווקא לעשו, אחיו הרע של יעקב, ובגלל שידוך זה הייתה בוכה ועיניה הפכו רכות.
המטרה הייתה חשובה ללאה יותר מן הדרך. היא שיתפה פעולה עם לבן אביה, ונישאה ליעקב במקום רחל שהובטחה לו, בטענה שיש להשיא את הבכורה לפני הצעירה (יש מפרשים שעשתה זאת מפני שלא רצתה להינשא לעשו). כמו כן, היא משכה את יעקב לאוהל שלה, במקום לאוהל של רחל, בעזרת דודאים שהביא לה ראובן, וגרמה לרחל צער. בתכונה זו, של חשיבה על המטרה יותר מאשר על הדרך, ניתן לראות הקבלה בין דמותה של לאה לדמותם של ילדיה, ובפרט ניכר הדמיון ליהודה.
לאה ראתה בהולדת ילדים מטרה חשובה, ושמותיהם מבטאים את צערה על יחסו של יעקב אליה ואת שמחתה על הולדתם. בין לאה לבין רחל הייתה תחרות על יעקב (או - על עיצוב עתיד האומה), שהתבטאה, בין השאר, ברצון ללדת ילדים. כשראתה שרחל חשוכת הילדים נותנת את שפחתה בלהה ליעקב לאישה - נתנה לו לאה את שפחתה, זלפה, ואף קראה בשם לילדיה של זלפה - גד ואשר.
מותה של לאה לא מוזכר בתורה. לפני מותו ביקש יעקב להיקבר במערת המכפלה אשר בה ציין קבורים אבותיו וששם קבר את לאה. באופן פרדוקסלי יעקב בסוף ימיו, מבקש להיקבר עם לאה ולא עם רחל, כנראה בשל החשיבות שייחס לה בסוף ימיו.
מדרש אחד מגנה אותה על היותה "יצאנית"[1], דהיינו שיצאה לקראת יעקב וקראה לו לבוא אליה, לאחר פרשת הדודאים. עם זאת, מדרש אחר (בתלמוד עירובין ק, ב) משבח אותה על כך.
כמו כן, ישנם מדרשים שמפרשים את יציאתה של לאה לכיוון חיובי יותר ומדגישים את כוח השכנוע של לאה, את רצונה לצאת אל מפגשים לא נעימים מתוך הבטחון במטרתם הצודקת, תכונה שעברה אל דינה שיצאה להיפגש עם בנות שכם ולהשיבן למוטב.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על לאה אמנו באתר מקראגשר
- פעילות על לאה והאמהות באתר מקראגשר
