דקדוק השפה היפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה מועמד לאיחוד ערך זה דן בנושא של הערך יפנית ועל כן, יש לאחד אותם לערך אחד, "יפנית". (דיון)

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא אנציקלופדי, מבולגן, בעיות סיגנון+ניסוח+תרגום, מכיל הערות אישיות של הכותב. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

לשפה היפנית יש צורת צירופי פעלים סדירה במיוחד, עם אלמנטים קבועים ומועילים. הדבר החשוב ביותר הוא יצירת הנושא: היפנית אינה מבליטה נושא או נשוא; לעתים קרובות אפשר למצוא במשפט נושא או נשוא מוגדרים.

מבחינה דקדוקית, יפנית היא שפת SOV (נושא, מושא, פועל). מלבד הפעלים, הנקשרים לחלקו הסופי של המשפט, סדר המילים די חופשי כל עוד נשמר סדר התלות לכל אורך חלקיו: תואר השם (או הפסקה חלופית / משפט טפל) בא לפני שם העצם, תואר הפועל מקדים את הפועל, יחס הקניין של שם בא לפני השם הקשור, וכן הלאה. לכן יפנית מסתעפת שמאלה. כמו כן יש הבדלים בין רמות שונות של נימוסים.

תוכן עניינים 1 תחביר 2 מילים 3 שמות עצם 3.1 כינוי השם 3.2 כינוי חוזר 3.3 מסמני מקום (demonstratives) 4 מילות הטיה 4.1 פעלים 4.1.1 נטיות הפעלים 4.2 תארי השם 4.3 אוגד 5 טוני דיבור

[עריכה] תחביר

משפטים מורכבים מצירופי מילים. המילים הן החלקים האטומיים (בעלי משמעות) של השפה. כמו יפנית וקוריאנית קלאסית, השפה היפנית הכתובה אינה מתאפיינת בתחימת מילים בעזרת רווחים, לכן המושג "מילה" שונה מאשר בשפות אחרות; חלוקת המילים מתבצעת על ידי ניסיון וידע במבנה המשפטים. בכל צירוף מילים יש מילה אחת בעלת משמעות עניינית שלאחריה שרשרת סיומות, פעלי עזר, מילות יחס ומילות חיבור אשר משמשים להתאמת המשמעות ולציון התפקיד הדקדוקי.

בלימוד השפה, יש הממקפים את המילים בתוך צירופי המילים ומוסיפים רווחים רק בין צירופי המילים כדי להקל על הקורא המערבי, ובכך בעצם מתייחסים אל צירופי המילים כאל מילים עצמיות (למשל: taiyō-ga higashi-no sora-ni noboru). הסיבה הפונולוגית לכך היא שכל מילה בתוך צירוף מילים קשורה ותלויה במילים האחרות בצירוף, ולכולן הברה מוטעמת אחת. זאת למרות שמבחינה מסורתית, הצורה הבסיסית של מילה (בלי המיליות המתלוות אליה) מהווה את אבן היסוד של המשפט. מילים, בניגוד לצירופי מילים, לא צריכות להיות בעלות משמעות שלמה בפני עצמן, ולכן זקוקות לפעלי עזר ולמילות יחס. ישנם כמה עזרי פעלים קלאסים (כמו て) המסווגים מבחינה דקדוקית כנטיית פעלים או כסיומות של פעלים ולא כמילים עצמאיות.

דוגמה למשפט:

太陽　が｜東　の｜空　に｜昇る

taiyou ga | higashi no | sora ni | noboru

השמש זורחת בשמי המזרח

[עריכה] מילים

יש שני סוגים כלליים של מילים:

1. מילים עצמאיות (自立語 jiritsugo) בעלות משמעות תוכנית
2. מילות עזר (付属語 fuzokugo) אשר הן בעצם מעצבי משמעות

המילים העצמאיות נחלקות כך:

• מילים ניטות (活用語 katsuyōgo)
  1. פעלים המכילים מעמד (動詞 dōshi)
  2. תארי שם מוחלטים (形容詞 keiyōshi - שמוכרים גם כתוארי i)
  3. תארי שם עצם (形容動詞 keiyōdōshi – שמוכרים כתוארי na)
• מילים לא ניטות (非活用語 hikatsuyōgo או 無活用語 mukatsuyōgo)
  1. שמות עצם (名詞 meishi)
  2. כינויי שם (代名詞 daimeishi)
  3. תארי פועל (副詞 fukushi)
  4. מילות חיבור (接続詞 setsuzokushi)
  5. מילות קריאה (感動し kandōshi)
  6. כינויי שם (?!) (連体詞 rentaishi)

מילות העזר נחלקות כך:

• מילים ניטות
  1. מילות יחס (助詞 joshi)
  2. מספרים (助数詞 josūshi)
• מילים לא ניטות

1. פעלי עזר (助動詞 jodōshi)

[עריכה] שמות עצם

צורות מכובדות של שמות עצם:

• המשמעות אורז כסף גוף מילים
• הצורה הפשוטה Meshi 飯 Kane 金 Karada 体 Kotoba 言葉
• הצורה המכובדת Gohan ご飯 Okane お金 Okarada お体 Mikotonori詔

שמות עצם יפניים הם חסרי הטיה, חסרי מגדר, לא נקשרים, ולא כמותיים. לכן מילה כמו סוס יכולה לתאר גם סוסים, גם סוסה, גם את הסוסה וכו', תלוי בהקשר. למספר קטן של שמות עצם יש צורת רבים על ידי הכפלה (למרות שלרוב ההכפלה מצביעה על קבוצה קולקטיבית ולא על רבים); בדיבור מכובד הקידומת お משמשת רבות יחד עם צורת מקור של שם עצם; וכך גם בקידומת ご עם מילים שיובאו מסין. לכמה שמות עצם נפוצים יש צורה מכובדת לא צפויה.

השימוש בכינוי שם הוא די נדיר ביפנית, ומוגבל לאותם מקרים שבהם אי אפשר להסיק את הדבר מההקשר. יפנים נוטים להשתמש בשמות במקום בשמות עצם. לדוגמה המשפט: "קרא ספר/ים" יכול להגיד גם "אני קראתי ספר" או "הם קראו ספר/ים" וכדומה. לכן הם ישתמשו בשם (במקום בשימוש "אתה") ויגידו: "ג'ון, קראת ספר".

למרות שהכמות לא מתבטאת בשמות עצם, יש צורות רבים סמליות למילים מסוימות. כגון: わたしたち, ו... ぼくら (צורה פשוטה) שמשמעותם "אנחנו", או あなたたち שמשמעותה "אתם". (קיימת גם われ שמשמעותה "אני" שצורת הרבים שלה היא われわれ – אך מילים אלו נדירות ביותר ואומרות – "אני/אנו שלא חלק מקבוצה"); עם זאת, המילה たち לא ממש אומרת "רבים" אלא יותר "ואחרים", למשל, המלה 団達 (だんたち) בעצם אומרת "דן ואלו שאיתו". יש גם מילים לועזיות (קטאקנה) שמשתמשות בסיומת ス או ズ שהן חיקוי לסיומת S שמסמלת רבים באנגלית, אך זה כבר יותר סלנג מאשר יפנית אמיתית.

למרות שברוב השפות יש שמות עצם משקפים רבות (עצמו, עצמן, וכו') ביפנית יש מילה אחת (じぶん) שלא תמיד ניתנת לשימוש או לא מתורגמת טוב לעברית.

[עריכה] כינוי השם

[עריכה] כינוי חוזר

[עריכה] מסמני מקום (demonstratives)

פירוש התחיליות /פירוש סיומות	איזה	איך	זה שרחוק	זה ששם קרוב אליך	זה שכאן
	do		a	so	Ko
דבר
זה ש
כמו
מקום
בדרך
איש
שיטה

• פירוש
• התחיליות
• פירוש
• סיומות איזה, איך. זה שרחוק זה ששם קרוב זה שכאן
• do a so Ko
• דבר re どれ あれ それ これ
• איזה דבר? הדבר ששם רחוק הדבר הזה שקרוב הדבר הזה שכאן
• זה ש No どの あの その この
• של מה? של זה שרחוק של זה ששם קרוב של זה שכאן
• כמו nna どんな あんな そんあ こんな
• איך? כמו זה שרחוק כמו זה ששם קרוב כמו זה
• מקום ko どこ **** あそこ **** そこ ここ
• היכן? שם רחוק שם קרוב כאן
• בדרך chira どちら あちら そちら こちら
• באיזו דרך? בדרך ההיא ששם בדרך ההיא שכאן בדרך הזאת
• איש Itsu どいつ あいつ そいつ こいつ
• איזה איש? האיש הרחוק האיש ששם האיש שכאן
• שיטה *הכפלה* どお **** ああ **** そう こう
• כיצד? בשיטה האחרת בשיטה ההיא בשיטה הזאת

• - צורה לא רגילה

הסבר התחיליות:
Ko מתייחס לדברים הקרובים יותר לדובר מאשר לשומע או מוכרים יותר לדובר
So מתייחס לדברים קרובים יותר לשומע מאשר לדובר או לא מוכרים לדובר
A מתייחס לדברים הרחוקים משניהם או לדברים המשותפים לשניהם
Do משמש להצגת שאלה

[עריכה] מילות הטיה

ישנם שישה סוגים של הטיה שמצטרפים לצורת הבסיס (צורת שורש/מקור) של מילים בשפה היפנית המודרנית. צורות ההטיה הללו משמשות הן פעלים, הן שמות עצם והן תארים:

1. צורת אימות - מילון
צורה זאת (הידועה גם כצורה פשוטה) משמשת לרוב בסיום פסקאות מסוג נשוא.
2. צורת תואר השם
ביפן המודרנית צורה זו זהה כמעט לחלוטין לצורת המילון אך משתמשים בה בצורה שונה: היא באה לפני שם ומשמשת להגדרת שם העצם (צורה זו ידועה גם כれんたいし או rentaishi)
3. צורה מתמשכת
משמשת בתפקיד חיבור. צורה זו היא הצורה היצירתית ביותר, בעלת מספר רב של תחיליות וסיומות, משמשת גם לשלילת שם עצם.
4. צורה שלא הסתיימה
בשימוש בשלילה פשוטה של פעלים ומבנים סבילים. השימוש הכי נפוץ של צורה זו הוא יחד עם תוספת NAI, שהופכת פעלים לצורה השלילת שלהם
5. צורה משוערת
בשימוש במשפטי תנאי והתניה, בעלת סיומת ば או でも
6. צורת ציווי
משמשת כדי להפוך פעלים לפקודות (כפי שאפשר לראות בהמשך, לתוארי השם אין צורת ציווי)

לכך קודמת בדרך כלל הטיה בסיסית.
העקרונות (おんびん) שמאחורי הצורות הנ"ל יפותחו בהמשך.

[עריכה] פעלים

הפעלים קשורים בקפידה לסופו של המשפט, ולמרות שבעברית הנושא הוא הדבר החשוב ביותר במשפט, ביפנית הדבר החשוב הוא הפועל (או הנשוא). לפעלים יש שני זמנים המבוטאים בתוספות: עבר ולא-עבר (הווה ועתיד נחשבים כלא-עבר). כמו כן גם טון הדיבור, הכוונה והיחס בין הדובר לשומע מיוצגים באמצעות הטיית הפועל. מספר הצורות פועל:

1. פעלים עומדים

מרמז על תכונות קיום (או שמא קיום תכונות?). לפעלים אלה לרוב לא מצרפים את ההטיה iru היות שהם המשכיים באופן טבעי, לדוגמה できる 出来る (יכול לעשות). כפי שרואים, הפועל כבר מכיל iru במקור (dekiru)

2. פעלים מתמשכים (iru)

משמשים בצירוף הסיומת iru כדי מרמז על פן מתמשך – לדוגמה 飲む - のむ (לשתות) בצירוף iru הופך לתהליך המשכי 飲むいる (שותה)

3. פעלים קפדניים. (teiru)

משתמשים בצירוף הסיומת teiru כדי לרמז על על פעולה חוזרת או מצב המשכי לאחר פעולה כלשהי – לדוגמה 知る - しる(לדעת) הופך ל知っている (יודע).

4. פעלים לא רצוניים

מצביעים על פעולה או רגש בלתי נשלטים. בעיקרון לפעלים אלו אין רצון – לדוגמה 好む ,このむ (לחבב-רגש) 見える ,みえる (להיראות – פועל סביל, לא ריגשי)

5. פועלי תנועה

מראים תנועה, - לדוגמה歩く ,あるく (ללכת), 帰る ,かえる (לחזור). במקרה של המשכיות פעלים אלה מקבלים את התוספת ni כדי להראות כוונה (הסבר בהמשך)

ישנם עוד מספר רב של סיווגים אחרים, כמו גם תתי סיווגים וכן גם חפיפה בין הסיווגים השונים. אך כמעט כל פועל יפני מתחלק לאחד משלושת הקבוצות הרגילות:

1. קבוצה ראשונה – (הקבוצה הגבוהה) פעלים עם סיומת iru כמו miru –לשתות, או kiru – ללבוש.

2. קבוצה שנייה – (הקבוצה הנמוכה) פעלים עם סיומת eru כמו taberu –לאכול, או kureru –לתת.

3. קבוצה שלישית - פעלים עם סיומת u (תאור זה הוא קצת מעורפל) בקבוצה זו ישנם פעלים שנראים כשייכים לקבוצות אחרות כמו kaeru – לחזור, (כן אני יודע זה מאוד מבלבל – אך שימו לב: יש שתי תנועות רצופות).

או לאחת משתי הקבוצות הלא רגילות (שלכל אחת יש רק פועל אחד): הקבוצת הsa (הפועל לעשות – suru 為る) וקבוצת הka (הפועל לבוא kuru 来る). (למרות שביפנית מסורתית יש גם את קבוצת na שמכילה את הפועל shinu 死ぬ "למות" ועוד פעלים נדירים שביפנית מודרנית נימצאים בקבוצה הראשונה)

[עריכה] נטיות הפעלים

צורות ההטיה השונות שהפעלים מהקבוצות השונות מקבלים בצורות השונות, המוצגים בטבלה הבאה הם הבסיסים של ההטיות

צורה/קבוצה u iru Eru*** sa*** Ka**** שורש (+היראגנה) 使=つか 書=か 見=み 食べ=たべ 為=す 来る=くる פרוש להישתמש לחזור לשתות לאכול לעשות לבוא מגדיר (מילון)* 使う 書く 見る 食べる する 来る תואר השם (סופי) / מחבר ** 使う 書く 見る 食べる する 来る מתמשך 使い 書き 見 食べ し 来=き לא גמור 使わ 書か 見 食べ し/せ/さ 来=こ משוער 使え 書け 見れ 食べれ する 来れ=くれ חיוני/ציווי 使え 書け 見ろ/見よ 食べろ/食べよ しろ/せよ/せい 来い = こい

- טבלה זאת באה להסביר את הבסיס של הטבלה הבאה

• משתמשים בצורה זו כדי למצוא מילה במילון
  • שימו לב שצורת תואר השם זהה לצורת המילון – אך כנאמר מקודם שימושם שונה
    • כפי שאתם רואים יש מספר אפשרויות בפעלי ERU, SA, IRU כשיש מספר אפשרויות שונות להטות את הפועל יש "/" כדי להבדיל בניהם
      • בשורה של הפועל koru למרות שהקנז'י לא משתנה הדרך בה קוראים אותו משתנה

להטית הפעלים מצרפים גם תוספות אשר מצביעים על זמן וכוונה: הסבר קל לפני הטבלה: 1. ה・מבדיל בין הבסיס לתוספת. 2. ה――― מראים שצורה זאת לא קיימת לקבוצה הנ"ל

X* חוקי המבנה קבוצת u קבוצת iru קבוצת eru קבוצת sa קבוצת ka פועל (לדוגמה) מגדיר/מילון 書く 見る 食べる する 来る לא עבר מנומס מתמשך+ます 書き・ます 見・ます 食べ・ます し・ます 来・ます עבר לא מנומס מתמשך+た 書い・た 見・た 食べ・た し・た 来・た לא מנומס שלילה לא עבר ציוויי+ない 書か・ない 見・ない 食べ・ない し・ない 来・ない לא מנומס שלילה עבר ציווי+なかった 書か・なかった 見・なかった 食べ・なかった し・なかった 来・なかった שם הפועל (צורת te) מתמשך+て 書い・て 見・て 食べ・て し・て 来・て תנאי משוער+ば 書け・ば 見れ・ば 食べれ・ば すれ・ば 来れ・ば זמני מתמשך+たら 書い・たら 見・たら 食べ・たら す・たら 来・たら רצוני לא גמור+う 書こ・う ――― ――― ――― ――― לא גמור+よう ――― 見・よう 食べ・よう し・よう 来・よう סביל לא גמור+れる 書か・れる ――― ――― さ・れる ――― לא גמור+られる ――― 見・られる 食べ・られる ――― 来・られる גורם לא גמור+せる 書か・せる ――― ――― さ・せる ――― לא גמור+させる ――― 見・させる 食べ・させる ――― 来・させる אפשרי משוער+る 書ける ――― ――― できる** ――― לא גמור+られる ――― 見・られる 食べ・られる ――― 来・られる

• אני חושב שחסרים לי כמה צורות, כמו לא עבר לא מנומס (חיובי), או מנומס שלילי הודה לכם אם תשלימו
  • זהו פועל שונה לגמרי היות שלפועל する (לעשות) אין צורת "אפשרי" ונאלץ להיתחלף אם הפועל できる (יכול)

יש גם מקרים בהם יכולים להיווצר סיומות רבות לפעלים כמו לדוגמה, הסיומת המוספת המנומסת musu נחשבת לקבוצת u ומוטעת בהתאם, לדוגמה מצב של משפט גורם – סביל:

僕　は｜姉　に｜納豆　を｜食べさせられた ぼく は｜ あね に｜なっとう を｜たべさせられた אני הוכרחתי לאכול איטריות על ידי אחותי הגדולה

כפי שרואים יש סיומת כפולה וארוכה אך אל תתנו לה להפחיד אתכם כי מרבית הסיומות הכפולות החוקיות לא מוסיפות בלגן דיקדוקי.

[עריכה] תארי השם

ביפנית ישנם שתי קבוצות עיקריות של תארי שם ויוצא דופן אחד:

1. תארים מוחלטים: אשר דומים מאוד לפועלים, בעלי שורשים והטעיות.

2. תארים שמות עצם: תארים אלה הם שמות עצם דקדוקיים בעלי מוספיות na או no אשר הופכים אותם לתארים, ואשר למרות היותם לא נכונים מבחינה תחבירית הם עדיין בשימוש (אני מניח שכך שפות מתפתחות)

3. ויש גם את いい (טוב): תואר יוצא דופן אחד שמתנהג בדיוק כמו תואר מוחלט מלבד זה שיש לו נתייה להישתנות ל よい - 良い (מושלם) מפעם לפעם.

צורה/קבוצה	תארים רגילים	יוצא הדופן ii	תארי שמות עצם
שורש (+היראגנה)	安　やす	い	静か　しずか
פירוש	זול	טוב	שתיקה
מגדיר (מילון)	安い	いい	静かな
סופי / מחבר	安い	いい	静かだ
מתמשך	安く	良く	静かで
לא גמור	安かろ	良かろ	静かだろ
משוער	安けれ	良けれ	静かなら
חיוני/ציווי*	安かれ	良かれ	静かなれ

• צורת הציווי היא נדירה ביותר ביפנית מודרנית.

זה כמובן רק צורת הבסיס שלה כמו עם הפעלים מצרפים את הסיומות של הזמנים, בהתאם לטבלה הבאה:

כמה הסברים לפני הטבלה: 1. חלק מהצורות משמשות כבסיס לצורות אחרות, כדי להקל המספרים מסמנים את הבסיס במקרים אלה בשורות של חוקי המבנה. 2. פעמים רבות התנועה של המבנה מתחברת אם העיצור של הבסיס (או של המבנה הקודם) ועקב כך האות עצמה משתנה (למשל ku בעבר לא מנומס הופך לkatta במקום kuatta) עקב כך לא יכולתי ממש להפריד בין הבסיס למבנה בעזרת ・ כמו שעשיתי בטבלה הקודמת. 3. בגלל שהתואר いい מתנהג בדיוק כמו תואר רגיל (טוב נו, מלבד זה שהוא משתנה למילה אחרת מדי פעם, אך גם את המילה החדשה משנים כמו את התוארים הרגילים.) לכן לא היה צורך להכניס אותו לטבלה.

מס' X חוקי המבנה - א א. תוארים רגילים חוקי מבנה - ב ב. תוארי שמות עצם 1 תואר נבחר מגדיר/מילון 安い מגדיר/מילון 静か 2 לא עבר מנומס פשוט שורש+です 安いです שורש+です 静かです 3 עבר לא מנומס מתמשך+あった 安かった מתמשך+あった 静かだった 4 לא מנומס שלילה לא עבר מתמשך+ない 安くない מתמשך+ない 静かでない 5 לא מנומס שלילה עבר מתמשך+なかった 安くなかった מתמשך+なかった 静かでなかった 6 מנומס שלילי לא עבר 4+です 安くないです מתמשך+(は)ありません 静かで(は)ありません 7 מנומס שלילי עבר 5+です 安くなかったです מתמשך+はありませんでした 静かではありませんでした 5+なかったです 静かではなかったです 8 צורת te מתמשך+て 安くて מתמשך 静かて 9 תנאי משוער+ば 安ければ משוער+ば 静かならば 10 זמני 3+ら 安かったら 3+ら 静かでったら 11 רצוני* לא גמור+う 安かろう לא גמור+う 静かでろう 12 תואר הפועל מתמשך 安く שורש+に 静かに 13 מידה שורש+さ 安さ שורש+さ 静かさ

• היות שמרבית התוארים מציניים מצבים לא רצוניים, צורת ההטיעה "הרצונית" מפורשת יותר כ"זה אפשרי/הגיוני".

=תוארי השם גם כבולים על ידי חוקים אקוסטיים במקרים מסוימים

[עריכה] אוגד

המקשר だ מתנהג דומה מאוד לפועל או לשם עצם בכול הקשור להטיה.

צורה הירגאנה צורת הגייה (romanji) ההרות תואר השם/מאשר である DE ARU ********* סופי だ です でございます DA DESU DE GOZAIMAS(u) לא רישמי/פשוט מנומס מכובד מתמשך で DE ********* לא גמור では DE WA למרות שמילולית כתוב HA מבטים כWA משוער なら NARA ********* ציווי/חיוני ―――― ―――― לא אפשרי

• שימו לב שאין את הצורות: אפשרי, גורם, או סביל בצורות של המחברים, בדיוק כמו אם שמות העצם.

בדיבור הצורה המתמשכת では לרוב מתכווצת לじゃ. ופעמים רבות היא האופציה היחידה.

הטיית המקשר だ

זמן רמת נימוסים צורת המקשר romanji לא עבר פשוט da מנומס desu מכובד De gozaimasu עבר פשוט datta מנומס desita מכובד De gozaimashita עבר שלילי פשוט De wanai מנומס De wa gozaimasen מכובד לא עבר שלילי פשוט מנומס מכובד תנאי פשוט מנומס מכובד רצוני פשוט מנומס מכובד צורתて ותואר הפועל פשוט מנומס מכובד

[עריכה] טוני דיבור

כותרת הקישור לתצוגה