האגודה לזכויות האזרח בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמל האגודה

האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוקמה כגוף בלתי מפלגתי ובלתי תלוי שמטרתו הגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה.

האגודה הוקמה ב-1972, ומייסדיה היו קבוצה שבמרכזה אנשי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, שחשו שיש צורך בארגון עצמאי, חוץ פרלמנטרי, שיגן על זכויות האזרח. הדגם שאליו שאפו מייסדי האגודה להדמות הינה האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU - American Civil Liberties Union) שנוסד בידי ליברלים שנאבקו על חופש הביטוי בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומאז התפתח וצבר השפעה רבה בארצות הברית. לארגון סניפים בכל מדינות ארצות הברית והוא עוסק בפעולות משפטיות וציבוריות להגנה על הזכויות המעוגנות בחוקת ארצות הברית.

האגודה לזכויות האזרח השתיתה את חזונה על בסיס הזכויות שהוכרו בההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהתקבלה על ידי עצרת האו"ם בשנת 1948, ועל ערכי מגילת העצמאות. כיום האגודה היא ארגון זכויות האדם הגדול בישראל והיא הארגון היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מהזכות לחיים ועד לחופש המידע, מהזכות לחינוך ועד לחופש הביטוי.

האגודה פועלת להגנה על זכויות האדם בישראל במישור החקיקתי, באמצעות ייזום וקידום הצעות חוק בנושאי זכויות האזרח. במישור המשפטי, באמצעות התדיינויות בפני הערכאות השיפוטיות השונות, רובן בפני בית המשפט העליון. במישור החינוכי ובמישור הציבורי, על ידי הוצאה לאור של פרסומים עיוניים וחינוכיים, קיום השתלמויות וסדנאות במערכת החינוך, ועריכת פעילות חינוכית מקיפה בקרב כוחות הביטחון (צבא, משטרה, שירות בתי הסוהר ומשמר הגבול).

האגודה לזכויות האזרח היא ארגון חברים הפועל באמצעות צוות מקצועי קבוע ומתנדבים. ביניהם, אנשים מרכזיים מתחומי המשפטים, החינוך, העיתונות, האקדמיה והציבור. האגודה עצמאית לחלוטין בפעולותיה. משאביה הכספיים מקורם בדמי חברות ובתרומות מהארץ ומחו"ל והיא אינה מקבלת מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים. האגודה מקבלת תמיכה כספית קבועה ולאורך שנים מן הקרן החדשה לישראל.

לאגודה שלושה משרדים בירושלים, בתל-אביב ובחיפה. בשלושתם פועלת, בין היתר, מחלקה לפניות ציבור המקבלת תלונות על הפרות של זכויות אדם.

נכון לשנת 2007, נשיא האגודה הוא הסופר סמי מיכאל. בעבר כיהנו כנשיאי האגודה פרופסור הנס קלינגהופר (1976-1982); השופט חיים כהן (1982-1988); השופט שמעון אגרנט (1988-1992); פרופ` רות גביזון (1996-1999). יו"ר הנהלת האגודה כיום הינו עו"ד דורי ספיבק. בעבר כיהנו התפקיד זה בין היתר העיתונאי ארי שביט, שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, פרופ' רות גביזון ופרופ' עדנה אולמן-מרגלית. בין חברי ההנהלה הנוכחיים: ד"ר אייל גרוס, ד"ר האלה אספניולי, ניצן הורוביץ, עו"ד יהודית קרפ, אורנה שם-טוב, עו"ד דורון תמיר, וד"ר עאדל מנע. מנכ"לית האגודה היא עו"ד רחל בנזימן, ויועצה המשפטי הוא עו"ד דן יקיר.

סביב האגודה, שהחלה את דרכה כארגון היחיד בישראל לזכויות אדם, צמחה בינתיים קהילה גדולה של ארגוני זכויות אדם. בניגוד לאגודה, המטפלת במכלול זכויות האדם, ייחדו עשרות הארגונים האחרים את פעילותם לנושא אחד (למשל: פלורליזם דתי, זכויות עובדים, זכויות בריאות) או לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת (למשל: ילדים, נשים, המיעוט הערבי, עובדים זרים, אנשים עם מוגבלות, תושבי השטחים הכבושים).

רבים מהאנשים המרכזיים בארגונים הללו החלו את דרכם המקצועית באגודה, ועזבו אותה כדי להקים ארגון נפרד או להצטרף לארגון כזה: חנה פרידמן, פעילה בסניף ירושלים של האגודה, הקימה את הוועד הציבורי נגד עינויים; חנה זוהר, פעילה בצוות השטחים של סניף תל-אביב, הקימה את קו לעובד; חדוה רדובניץ, רכזת סניף תל-אביב, עברה לנהל את עמותת רופאים לזכויות אדם; חסן ג'בארין הקים את עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי; תמר פלג ואליהו אברם, עורכי דין שעסקו בזכויות האדם בשטחים, עברו לעבוד במוקד להגנת הפרט; נטע זיו הקימה את בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ואחר כך את התכניות הקליניות שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. אלה ואחרים יישמו בארגונים החדשים את הכלים ואת הניסיון שרכשו באגודה.

עם רוב הארגונים הללו - ועם ארגונים אחרים כגון שדולת הנשים, בצלם, המרכז לפלורליזם יהודי, מוקד סיוע לעובדים זרים, במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, המועצה הלאומית לשלום הילד ועוד -- האגודה משתפת פעולה בפעולות ציבוריות ומשפטיות.

[עריכה] פסקי דין עקרוניים

1983 בג"צ לוי - חופש ההפגנה; 1984 בג"צ הוקמה - זכות ההצבעה של אסירים; 1986 בג"צ לאור - הגבלת הצנזורה על מחזות; 1987 בג"צ שקדיאל - מינוי אישה למועצה דתית; 1987 בג"צ בן-שלמה - זכות של הכושים העבריים לעבוד; 1990 בג"צ רסקין - איסור התניית תעודת כשרות באי-ריקודי בטן; 1990 בג"צ האגודה - זכות טיעון לפני הריסת בית מטעמי בטחון; 1991 בג"צ חברה קדישא - רישום שם לועזי ותאריך בספרות על מצבה; 1991 בג"צ אפרת - זכות הידועה בציבור להוסיף שמה לשם משפחתו של הידוע בציבור; 1992 בג"צ ברכאת - זכותו של עציר בטחוני לקיים הלוויה בשעות היום; 1993 בג"צ ג'בארין - זכות תלמידה מוסלמית לחבוש כיסוי ראש בבית ספר מוסלמי; 1994 בג"צ אל טאיי - זכותו של כל אדם שלא להיות מגורש מישראל למקום בו יהיה נתון בסכנת חיים; 1995 בג"צ אליס מילר - זכותן של נשים לשרת בקורס טיס; 1996 בג"צ גולן - חופש הביטוי של אסירים; 1997 בג"צ האגודה לשמירת זכויות הפרט - ביטול צנזורה של שר החינוך על תכנית טלוויזיה על נוער הומו-לסבי; 1999 בג"צ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל - איסור עינויים בחקירות שב"כ; 1999 בג"צ צמח - ביטול הסעיף בחוק השיפוט הצבאי שאפשר לעצור חייל לארבעה ימים ללא דיון בפני שופט; 1999 בג"צ קעדאן - איסור הפלית ערבים בקניית קרקע ציבורית בישוב בגליל; 2002 בג"צ עדאלה - חובת שילוט גם בשפה הערבית בערים מעורבות; 2004 בג"צ האגודה - פרטיות מאגרי מידע - איסור העברת מידע ממנהל האוכלוסין לבנקים וגופים נוספים; 2004 בג"צ רופאים לזכויות אדם - פינוי פצועים ואספקת מים ומזון במהלך מבצע צבאי ברפיח; 2005 בג"צ עמותת מחוייבות - הזכות לקיום בכבוד; 2006 בג"צ קו לעובד - ביטול הסדר כבילתם של עובדים זרים; 2006 בג"צ עדאלה - ביטול חוק חסינות המדינה מתביעות אינתיפאדה; 2006 בג"צ בן ארי - חובת המדינה לרשום בישראל נישואים בין בני אותו המין שנערכו בחו"ל; 2007 בג"צ רופאים לזכויות אדם - זכותם של אסירים למיטה.