האידיאולוגיה הגרמנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האידאולוגיה הגרמנית הוא ספר שנכתב על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס באפריל או מאי 1845. מרקס ואנגלס לא מצאו מוציא לאור שיאות לפרסם את הספר, ולכן הוא לא פורסם בימי חייהם. מאוחר יותר מצא דייוויד רייזאנוב את החיבור ופרסם אותו לראשונה בשנת 1932 במסגרת "מכון מרקס-אנגלס" במוסקבה.
הספר מחולק לפרקים הכתובים בסגנון של ויכוח סאטירי מול ההגליאנים הצעירים דוגמת לודוויג פוירבאך, מקס סטירנר וברונו באואר. טקסט זה הופך את התיזה ההגליאנית, לפיה העולם מעוצב על ידי האידיאות ואין מציאות מחוץ לתודעה המכוננת אותה, וקובע כי המציאות היא זו שמעצבת את התודעה ולא להיפך.
עם זאת, חלקו הראשון של הספר כתוב בצורת מבוא שנראה כמו הרחבה והבהרה של חיבור קודם בשם "תזה על פוירבאך". חלק זה הוא ניסוח מחודש של תאוריה היסטורית שמרקס החל לכנות בשם "תפיסה חומרית של ההיסטוריה" (ואשר ידוע כיום בשם מטריאליזם היסטורי).
מאז פרסומו הראשון ראו מלומדים מרקסיסטים בחיבור זה עבודה חשובה במיוחד, היות ומבין כל החיבורים של מרקס אודות התאוריה של ההיסטוריה, בעלי אורך ופרוט דומים, הוא נחשב כחיבור הברור ביותר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טקטס החיבור - באנגלית
- סקירת החיבור האידאולוגיה הגרמנית
