מוסקבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מוסקבה | |
|---|---|
 כנסיית ואסילי ליד הכיכר האדומה |
|
| מדינה | רוסיה |
| מחוז | מוסקבה |
| ראש העירייה | יורי לוז'קוב |
| שטח | 1,214.4 קמ"ר |
| תאריך ייסוד | 1147 |
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
10,415,400 8537.2 איש לקמ"ר/קמ"ר |
| [1] | |
 |
|
מוסקבה (רוסית: Москва, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא בירתה של רוסיה, ואחת הערים הגדולות ביותר באירופה. בה מתגוררים כ־11.2 מיליון תושבים והאוכלוסייה גדלה במהירות. שטח העיר 1081 קמ"ר. מקום מושבה של הממשלה הרוסית הוא בקרמלין.
העיר שוכנת על נהר מוסקבה, במיקום מרכזי ברוסיה. היא הייתה בירתה של ברית המועצות ושל רוסיה המוסקובית בטרם האימפריה הצארית.
במוסקבה נמצאים בנייני הקרמלין המפורסמים, מקום משכנה העיקרי של ממשלת רוסיה וכן מבנים ידועים אחרים ככנסיית ואסילי הקדוש בעלת כיפות הבצל בכיכר האדומה, מנזר דנילוב - בו שוכן הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ומבנים רבים נוספים, עתיקים ומודרניים כאחד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] כלכלה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] תחבורה
למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ביקובו-Быково, ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово ושרמטיבו-Шереметьево). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו.
במוסקבה פועלת רכבת תחתית החל מ־1935, יש בה 11 קווים ולמעלה מ־150 תחנות רכבת, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושצ'אד רבולוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.
כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.
מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.
בעיר פועלת רשת של אוטובוסים ורכבות חשמליות, יש לציין כי רשמית לא פועלות בעיר מוניות ותושבי מוסקבה נוהגים להסיע במכויותיהם הפרטיות נוסעים בתשלום.
את העיר עוטפת רשת של כבישים טבעתיים מהירים, ביניהם טבעת סאדובייה.
[עריכה] דמוגרפיה
אף על פי שמספר התושבים ברוסיה יורד בכ-700,000 תושבים בשנה בשל ילודה נמוכה, מוסקבה חסינה מפני בעיות אלו בשנים האחרונות. במוסקבה ישנו גידול אוכלוסין חד, בעיקר תודות להגירה. תושבי מוסקבה החדשים נמשכים לצמיחה הכלכלית של עד 20% בעיר, לעומת צמיחה יותר מתונה בשאר חלקי המדינה. בעיר ישנו מספר מועט של אנשים מכל התרבויות, מסטודנטים אפריקנים עד אנשי עסקים אירים.
חלוקה אתנית בשנת 1994 - 90.5% רוסים, 2.4% אוקראינים, 1.9% טטריים, 1.5% יהודים, 0.7% בלארוסים, 0.1% פולנים ו-2.2% אחרים.
| ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1400 ו-1856 | |||||||||||
| 1400 | 1638 | 1710 | 1725 | 1738 | 1775 | 1785 | 1811 | 1813 | 1825 | 1840 | 1856 |
| 40,000 | 200,000 | 160,000 | 145,000 | 138,400 | 161,000 | 188,700 | 270,200 | 215,000 | 241,500 | 349,100 | 368,800 |
| ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1868 ו-2002 | |||||||||||
| 1868 | 1871 | 1888 | 1897 | 1912 | 1920 | 1926 | 1939 | 1959 | 1979 | 1989 | 2002 |
| 416,400 | 601,969 | 753,459 | 1,038,600 | 1,617,157 | 1,027,300 | 2,101,200 | 4,609,200 | 6,133,100 | 8,142,200 | 8,972,300 | 10,383,000 |
[עריכה] ארכיטקטורה
העיר נודעה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה. בעת הסובייטית מראה העיר השתנה משמעותית, בעיקר בשל פועלו של סטלין אשר שאף למודרניזציה של העיר באמצעות כבישים ושדרות רחבות, מהם בני עשרה נתיבים. הפיתוח המהיר בעידן סטלין הרס בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית כמגדל סוחארב, חנויות ובתי אחוזה עתיקים וכן מבני דת שונים כקדרתלת ישו המושיע אשר נהרסה על מנת לבנות גורד שחקים ענק, אשר לבסוף לא נבנה כלל. הכנסייה נבנתה מחדש בסוף שנות ה-90.
סטלין בנה שבעה גורדי שחקים בסגנון מעוטר המכונים "שבעת האחיות" או "עוגות החתונה". ניתן לראותם כמעט מכל נקודה גבוהה במקצת בעיר. גורדי שחקים אלו הם מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז מוסקבה פרט למגדל אוסטנקינו, אשר בשנת 1967, בה נבנה, היה המבנה הבלתי נתמך הגבוה בעולם (עד אשר נבנה מגדל CN).
המדיניות הסובייטית של הבטחת שיכון לכל עובד, והגידול המשמעותי באוכלוסין של מוסקבה הביאו לפיתוח אזורי פרברים של בלוקים גדולים ומונוטוניים בשם חרושצ'ובקה, על שמו של מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב.
אזורים כרחוב ארבט, אזור תיירותי שהיה בעבר מרכז הבוהמה, נשארו ברובם כפי שהיו במאה ה-19. בניינים רבים אחרים ברחובות פנימיים מהווים גם הם שרידים לזמני העושר הבורגני של תקופת הצאר.
[עריכה] ערים תאומות
בואנוס איירס, ארגנטינה.
ברלין, גרמניה.
סיאול, דרום קוריאה.
טוקיו, יפן.
וינה, אוסטריה.
פריז, צרפת.- דיסלדורף, גרמניה.
בייג'ין, סין.
ורשה, פולין.
הלסינקי, פינלנד.
פראג, צ'כיה.
בריסל, בלגיה.
רומא, איטליה.
מדריד, ספרד.
תל אביב, ישראל.
[עריכה] ראו גם
- הכיכר האדומה
- הקרמלין
- MIFF הפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוסקבה |
- מפת העיר המאפשרת צפייה בתחנות התחתית השונות (הקישו על סמלי ה "M")
| חלוקה אדמיניסטרטיבית של הפדרציה הרוסית |  |
||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סובייקטים פדרליים | |||||||||||||
|
|||||||||||||
| מחוזות פדרליים | |||||||||||||
| מרכזי | המזרח הרחוק | סיביר | הצפון-מערבי | דרומי | אורל | וולגה | |||||||||||||
| אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | לונדון (1908) | שטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) | לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) משחקים עתידיים: בייג'ינג (2008) | לונדון (2012) |
