האי הצפוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי הצפוני (מאורית: Te Ika-a-Māui, אנגלית: North island) הוא הצפוני מבין שני האיים הגדולים של ניו זילנד. הוא מצוי בין ים טסמן לדרום האוקינוס השקט כ-2000 ק"מ דרום מזרחית מאוסטרליה. האי הצפוני הוא האי ה-14 בגודלו בעולם ומשתרע על 113,729 קמ"ר. כ-76% מאוכלוסיית ניו זילנד מתגוררת באי הצפוני ורוב הערים המרכזיות ממוקמות בה. ביניהן אוקלנד, העיר הגדולה ביותר בניו זילנד שנמצאת בצפון האי ועיר הבירה, ולינגטון בקצה הדרומי של האי.
מקור שמו המאורי של האי ,Te Ika-a-Māui (הדג של מאוי), הוא האגדה המאורית על היווצרותה של ניו זילנד. על פי האגדה שט האל מאוי בקנו עם אחיו והעלה דג גדול בחכתו. כשמאוי לא שם לב, התקקוטטו האחים על הדג וחבטו בו בעוצמה. הקנו הפך לאי הדרומי והדג הפך לאי הצפוני, כאשר העמקים וההרים שבאי הם תוצאותיה של מריבת האחים. שמו האנגלי של האי North island ניתן לו כיוון שהוא הצפוני מבין שני האיים הגדולים של ניו זילנד.
האי הצפוני מחולק לשמונה אזורים (Regions) המנוהלים על ידי מועצות אזוריות - נורת'לנד, אוקלנד, ואיקטו, ביי אוף פלנטי, הוקס ביי, טראנאקי, מנוואטו-ונגנאוי, ולינגטון. אזור נוסף מנוהל על ידי המועצה העירונית גיסבורן.
