האקדמיה הצרפתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האקדמיה הצרפתית (Académie française) היא אגודה מדעית הפועלת בצרפת, ומטרתה קידום ענייני השפה הצרפתית.
[עריכה] היסטוריה של האקדמיה הצרפתית
ראשית דרכה של האקדמיה הצרפתית היה חוג בלתי רשמי שבו התנהלו שיחות בנושאים הקשורים בשפה הצרפתית. הקרדינל רישלייה, השר הראשי של המלך לואי השלושה עשר, לקח חוג זה תחת חסותו. ב-22 בפברואר 1635, בהתאם לבקשתו של רישלייה, חתם המלך על מסמך רשמי שהיווה את הבסיס המשפטי לקיומה של האקדמיה והעניק לה מעמד של מונופול. מסמך זה נרשם על ידי הפרלמנט של פריז כהוראה מלכותית ב-10 ביולי 1637. תפקידה העיקרי של האקדמיה, כפי שנקבע במסמך הרשמי של ייסודה, היה לתכן את השפה הצרפתית, לקבוע כללים לשימוש בה, ולעשותה מובנת לכל הצרפתים ולכל דוברי השפה הצרפתית. ברוח זו החלה האקדמיה לערוך את "מילון האקדמיה הצרפתית". המהדורה הראשונה של המילון הופיעה ב-1694, והמהדורה האחרונה (לעת עתה) - ב-1992. בסך הכול יצאו לאור שמונה מהדורות, והמהדורה התשיעית נמצאת בשלבי עריכה.
בתקופת המהפכה הצרפתית ביטלה האספה הלאומית את כל האקדמיות המלכותיות, כולל האקדמיה הצרפתית. ב-1792 נאסר עליה לבחור חברים חדשים במקום אלה שנפטרו. נפוליאון בונפרטה, בתפקידו כקונסול ראשון, החליט להחיות מחדש את האקדמיות המלכותיות. האקדמיה הצרפתית המשיכה ליהנות מחסותם של כל המלכים, הקיסרים והנשיאים הצרפתיים עד ימינו אלה.
[עריכה] פעולות האקדמיה הצרפתית
האקדמיה פועלת לשמור על איכותה של השפה ולעקוב אחר התפתחותה. היא מוסמכת לקבל החלטות בתחומי הדקדוק, הכתיב והספרות בשפה הצרפתית, אם כי החלטות אלה הן בגדר המלצה שאינה מחייבת את הציבור ואת הממשלה. האקדמיה מוסמכת להעניק פרסים בשטחים הבאים: ספרות, שירה, תיאטרון, קולנוע, היסטוריה ותרגום. היא מעניקה כשישים פרסים מדי שנה, שהחשוב שבהם הוא פרס הפרנקופוניה (הפרס הגדול של כל הארצות הדוברות צרפתית).
האקדמיה מורכבת מארבעים חברים הנבחרים על ידי החברים עצמם. (החברים הראשונים נתמנו על ידי רישלייה). הם נבחרים לכל חייהם, אך קיימת אפשרות לסיים את חברותם בגלל התנהגות לא נאותה. מאז היווסדה שימשו באקדמיה כ- 700 חברים ובהם: משוררים, סופרים, מחזאים, פילוסופים, רופאים, מדענים, מבקרי אמנות, אנשי צבא, מדינאים ואנשי כנסייה. כאשר מתפנה מקום באקדמיה על המועמדים להציע את מועמדותם, אך גם חברי האקדמיה רשאים להציע מועמד. המועמד מתקבל כחבר ברוב קולות. אם אין מועמד שזכה ברוב הקולות, על הבחירה להתקיים במועד מאוחר יותר.
