Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שפה - ויקיפדיה

שפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באמצעי המשמש לארגון מידע, בעיקר לשם תקשורת. לערך העוסק בפירושים אחרים של המילה "שפה", ראו שפה (פירושונים).

שפה היא אמצעי המשמש לארגון מידע כלשהו, ובדרך כלל גם כאמצעי תקשורת לצורך העברת המידע. השפה היא מערכת של מסרים ואותות שונים שיש להם משמעות ושעוברים בין המשתתפים בתהליך מחזורי; אחד מעביר את המסר, אחר קולט אותו, מגיב לו על ידי העברת מסר אחר משלו וחוזר חלילה.

חלק גדול מבעלי החיים משתמש בשפה בדרכים שונות. לחיות שונות יש שפות שונות המבוססות על חוש השמיעה באמצעות קולות וצלילים למיניהם, חוש הראייה באמצעים חזותיים, תנועות, באמצעות מגע (חוש המישוש) וחוש הריח בפעולות כימיות. המסרים שהיצורים החיים מעבירים זה לזה ולסביבתם, נושאים מידע אודות עצמם, ויש להם תפקיד מרכזי במלחמת הקיום של בעלי החיים וביכולתם לשרוד בטבע.

תוכן עניינים

[עריכה] הגדרת המונח "שפה" בבלשנות

בבלשנות מקובל לייחד את המונח "שפה" למערכת של אותות וסמלים הכפופים לתחביר. התחביר קובע את משמעותו של סימן בהקשר מסוים, והוא מאפשר סימנים שאין להם משמעות כשלעצמם אלא משמעותם נקבעת על-פי ההקשר שבו הם מופיעים. מערכת כזו שנוצרת באופן טבעי מכונה בבלשנות שפה טבעית, ולפי ממצאי המחקר הבלשני, רק בני אדם הצליחו לפתח שפה כזאת באופן ספונטני. לפיכך, למונח "שפה טבעית" יש משמעות כמעט זהה לביטוי "שפה אנושית". שפות של בעלי חיים כמתואר לעיל אינן נופלות בהגדרה הבלשנית של "שפה" ולפיכך יש המעדיפים לכנות אותן "מערכות תקשורת".

[עריכה] שפות אנושיות

ערך מורחב – שפה טבעית

השפות האנושיות הן השפות המורכבות ביותר שנוצרו באופן טבעי. הן נבדלות משפותיהם של בעלי חיים אחרים גם בעושר של אוצר המילים (כלומר, מכלול הסימנים), אולם בעיקר בכללי התחביר שמאפשרים יצירת מבעים מורכבים. חוקי התחביר בשפות אנושיות מתאפיינים בכך שהם רקורסיביים, כלומר כל משפט יכול לשמש בסיס ליצירת משפט חדש. כמו כן, התחביר בשפות האנושיות מאפשר קיום סימנים שאין להם משמעות משל עצמם, אלא הם מקבלים את משמעותם מתוך ההקשר (למשל מילים כגון: "כאן", "עכשיו" וכדומה), או מתוך הצבעה על סימן אחר (למשל: "האיש ביקש שיתנו לו לדבר").

רוב השפות האנושיות כוללות סימנים קוליים, המופקים בחללי הפה, האף והגרון. לחלק מהשפות האנושיות יש מערכת כתב המאפשרת את העברת הסימנים באופן חזותי. יש מספר מצומצם של שפות אנושיות שבהן הסימנים מובעים באמצעות תנועות ידיים והבעות פנים (שפות סימנים), והן נוצרו בקהילות שבהן יש שיעור גבוה של חירשים. בשפות האנושית הקוליות יש מגוון רחב של צלילים, שאותם מקובל לחלק לעיצורים ותנועות.

האבולוציה של השפה משולבת באבולוציה של האדם ובהתפתחות התרבות, ואפשרה את שכלול התקשורת בין בני האדם, ולא פחות מכך את כישורי ההכרה והתובנה.

יצירת השפה האנושית היא יכולת מורכבת של המוח, המחולקת לשני שלבים:

  • פעולת בנייה של משמעות כלשהי לקבוצת העיצורים והתנועות המתחברים להברות שמרכיבים מילה ומתארים את אותה המשמעות.
  • הרכבת משפטים מן המילים המצויות על ידי כללי תחביר ודקדוק.

השפה האנושית משמשת כאמצעי תקשורת על ידי הדיבור, ההקשבה, הכתיבה והקריאה.

פעולות הדיבור והכתיבה משמשות להעברת מסרים ופעולות ההקשבה והקריאה משמשות לקליטת המסרים:

  • היכולת הדרושה לפעילות הדיבור היא פעולת בנייה מוחית של כל ההברות והמילים שבמשפט לתנועות והעיצורים שמרכיבים אותם ותרגום מוטורי שלהם לגירוי פיזיקלי של תנועה בחלל הפה עם יצירת גלי הקול על ידי נשיפת האוויר אל מחוץ לגוף.
  • קליטת הגירוי הפיזיקלי מהאוויר והמרתו חזרה למשמעות הראשונית היא היכולת הדרושה לפעילות הההקשבה.
  • היכולת הדרושה לפעילות הכתיבה היא פעולת בנייה מוחית של כל תנועה ועיצור או של ההברות, המילים והמשפטים לצורת סמלים או סימנים גרפיים ותרגום מוטורי שלהם לגירוי עצבי של תנועה על פי הצורה.
  • קליטת הסימנים או הסמלים הגרפיים והמרתם חזרה למשמעותם הראשונית היא היכולת הדרושה לפעילות הקריאה.

[עריכה] שפות מלאכותיות

קיימות גם שפות מלאכותיות שהומצאו על ידי האדם באופן יזום למטרות שונות ועבור צרכים שונים. דוגמאות לשפות מסוג זה הן נוסחאות לוגיות או מתמטיות ושפות מחשב.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שפה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: לימוד שפות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפות
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu