הונשו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הונשו (ביפנית 本州 Honshū) הוא האי הגדול ביותר באיי יפן, האי השביעי בגודלו בעולם והשני המאוכלס ביותר (אחרי ג'אווה).
הונשו שוכן בין האי הוקאידו הנמצא מעבר למיצר צוגורו שבצפונו, והאיים שיקוקו וקיושו הדרומיים לו. אורכו כ-1300 ק"מ ורוחבו נע בין 50 ל 230 ק"מ. שטחו הכולל הוא כ 230,500 קמ"ר (יותר מהאי הבריטי) , המהווים כ 60% משטח יפן כולה.
הונשו הוא הררי וגעשי, ורעידות אדמה תכופות פוקדות אותו. הפסגה הגבוהה בו היא הר פוג'י המתנשא לגובה 3,776 מטר. נהרות רבים זורמים בו ובהם נהר שינאנו, הארוך בנהרות יפן.
אוכלוסיית האי (1990) היא 98,352,000 איש, המרוכזים בעיקר במישור קנטו וסביב טוקיו ויוקוהמה. ערים חשובות אחרות באי הן קיוטו, אוסקה, קובה, הירושימה, סנדאי ונאגויה. כשלושה רבעים מערי יפן הגדולות והמודרניות שוכנות באי הונשו.
באי גם אזורים חקלאיים חשובים : ניגאטה היא אזור גידול אורז נודע, במישורי קנטו ונובי מגדלים אורז וירקות, בימנאשי ואאומורי מגדלים פירות.
