הליקרנסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מיקומה של הליקרנסוס (כיום בודרום שבתורכיה).

הליקרנסוס (ביוונית: Ἀλικαρνᾱσσεύς) הייתה עיר ביוון העתיקה, במקום בו מצוייה כיום העיר בודרום שבתורכיה. העיר נמצאת לחוף מפרץ קוס (המכונה גם מפרץ גוקובה). בעת העתיקה הייתה האי על האי זפיריה אולם המצר בין האי ליבשה יובש על מנת לאפשר את גידולה של העיר.

[עריכה] ייסוד העיר

ייסודה של העיר מוזכר במספר מסורות המתארות את האירוע בדרכים שונות. ההיסטוריונים מסכימים כי במקום הייתה מושבה דורית (כפי שניתן ללמוד מהמטבעות שהוטבעו במקום, עליהם מופיעים דמויות יווניות כגון המדוזה, אתנה ופוסידון). העיר הייתה חלק מהאיגוד הדורי שכלל את קוס, קנידוס, לינדוס, קאמירוס ואיאליסוס. אולם לאחר שאחד מתושבי העיר, אגאסיקלס, העדיף לקחת חזרה לעירו את הפרס בו זכה במשחקים הטריופיאנים במקום להקדיש את הפרס, בהתאם למנהג, לאפולו הטריאופיאני, נאלצה העיר לנטוש את הברית.

בראשית המאה החמישית לפנה"ס הייתה העיר בשליטת ארטמיסיה הראשונה מקאריה (שהשתתפה בקרב סאלאמיס כמפקדת הצי).

[עריכה] השלטון הפרסי

במאה החמישית לפנה"ס הליקרנסוס ועריה הדוריות של אסיה הקטנה התאגדו יחד והפכו לחלק מהליגה האטית-דלית, אולם בהתאם להסכם השלום של אנטאלקידאס משנת 387 לפנה"ס הפכו הערים לשטחי חסות של האימפריה הפרסית. בתקופת שלטונו של מאוסולוס שהיה סאטראפ פרסי, קיבלה העיר אטונומיה והגיעה לשיא כוחה ומעמדה. לאחר מותו עלתה לשילטון ארטמיסיה השנייה מקאריה, אשר הנציחה את זכר בעלה בהקמת המאוזולאום בהאליקרנאסוס - שנחשב אחד משבעת פלאי העולם העתיק.

[עריכה] השפעה מקדונית

שליט העיר פיקסודארוס מקאריה כרית ברית עם אלכסנדר מוקדון במסגרתה הסכים אלכסנדר לשאת את ביתו של פיקסודארוס, אולם מלך מוקדון פיליפוס השני סירב להסכם זה ולנישואים. בעת מסעותיו של אלכסנדר מוקדון באסיה הקטנה הסתתר בעיר הסטרפ הפרסי. אלכסנדר צר על העיר ודרש את כניעתה, ומשסירבה העיר החריב אותה אלכסנדר, אולם לא הצליח לכבוש את מצודת העיר ונאלץ לצור עליה. העיר לא התאוששה מהכיבוש ומהמצור ומרבית תושביה עזבו אותה.

[עריכה] חפירות ארכיאולוגיות ושחזור הממצאים

שרידי העיר מצויים בשטח העיר בודרום. יסודות חומות העיר נותרו עד ימינו, וכן התגלו שרידי חלק ממקדשי העיר, התיאטרון ומבני הציבור של היער. באזור המאוזוליאום נערכו חפירות בשנת 1857 על ידי ס. ט. ניוטון.

[עריכה] לקריאה נוספת

CT Newton and RP Pullan, History of Discoveries at Halicarnassus (1862—1863)
J Fergusson, The Mausoleum at Halicarnassus restored (1862)
E Oldfield, "The Mausoleum," in Archaeologia (1895)
F. Adler, Mausoleum zu Halikarnass (1900)
JJ Stevenson, A Restoration of the Mausoleum of Halicarnassus (1909)