המגדל הישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המגדל הישראלי הוא שריד של שני מגדלים שהיוו חלק מחומה מחומות ירושלים מתקופת בית ראשון ומתקופת הבית השני. שריד זה מצוי ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.
מגדלים אלה נבנו על מנת לשמור על ערוץ נחל שעבר באזור זה, ובעטיו נבנתה גם החומה הרחבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] גילוי המגדל
המבנה התגלה במהלך שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים. החפירות הארכאולוגיות באתר נערכו באופן יוצא דופן. בשל חוסר בכוח אדם לבצע את החפירה, המגדל, שהתגלה בעת חפירת יסודות לבניית בית מגורים, כוסה, ורק לאחר בניית בית המגורים בוצעה מתחתיו החפירה הארכאולוגית.
[עריכה] המגדל הישראלי
המגדל שנתגלה מהווה למעשה שרידים של שני מגדלים - האחד, הבנוי אבני גוויל הינו חלק ממגדל שער מתקופת הבית הראשון. ככל הנראה נבנה המגדל בתקופת בניית החומה הרחבה. מגדל זה נתן למגדל את שמו "המגדל הישראלי". המגדל הישראלי נהרס במהלך שריפת העיר ירושלים בשנת 586 לפנה"ס עם חורבן הבית הראשון. שרידי אפר השריפה נראים על יסודות המגדל. בקרבת המגדל התגלו ראשי חצים עשויים ברונזה - שלושה מהחצים בסגנון האופייני לחצים שנעשה בהם שימוש בממלכת יהודה, וחץ אחד, ככל הנראה חץ בבלי שנורה מעבר לחומה.
[עריכה] המגדל החשמונאי
המגדל השני הינו חלק ממגדלי החומה הראשונה, ונבנה בתקופת הבית השני. מגדל זה בנוי אבני גזית - סגנון בנייה האופייני לתקופת החשמונאים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
