הנוקמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בקבוצת יהודים שנקמה בנאצים בתום מלחמת העולם השנייה. לערך העוסק בחבורת גיבורי על של מארוול קומיקס, ראו הנוקמים (קומיקס).
הנוקמים הוא שם כולל לקבוצות של יהודים, חלקם יוצאי הבריגדה היהודית וחלקם מקרב הפרטיזנים שהתארגנו בתום מלחמת העולם השנייה לבצע מעשי נקם בנאצים.
תום מלחמת העולם השנייה הביא שמחה לאירופה ורווחה והצלה ליהודים, אולם אצל חלקם התעורר רצון עז לבוא חשבון עם הנאצים. יהודים הקימו ברחבי אירופה קבוצות נקם. חיילי החטיבה השנייה של הבריגדה הבריטית למשל, ארגנו את "חוליית המוציאים לפועל". הם נעו כשהם לבושים במדי הצבא הבריטי ועצרו עשרות נאצים ושפטו אותם בחשאי במשפטי שדה חפוזים. הם כינו את עצמם "הנוקמים". הקבוצה הנועזת ביותר מנתה 60 יהודים מקרב הפרטיזנים לשעבר ויהודים אחרים ששרדו את המלחמה. אנשי הקבוצה הגיעו לגרמניה במטרה לבצע מעשי נקם מורכבים וקטלניים יותר. כוונתם הייתה לבצע פעולה, בעלת הד בינלאומי רחב, שתשמש אזהרה לכל מי שרק יעלה בדעתו לנסות לפגוע שוב ביהודים, כפי שהגרמנים עשו במלחמת העולם השנייה.
עם הנוקמים נמנו מאיר זורע, אבא קובנר ואחרים. קובנר ביקש מהאחים אפרים ואהרון קציר רעל כדי להרעיל אנשי אס אס שהיו כלואים במחנות שבוים. אולם תוכניתו האמיתית הייתה לשפוך את הרעל למקורות המים של מספר ערים בגרמניה ולגרום למותם של שישה מיליון גרמנים. מנקודת הראות שלהם, כל מי שהשתייך לעם הגרמני היה אשם. כמו שכל מי שהיה שייך לעם היהודי, היה בן מוות מבחינת הגרמנים. האחים קציר אכן סיפקו לו את הרעל וההגנה סיפקה לקובנר מסמכים מזויפים של חייל בבריגדה היהודית, והוא עלה על ספינה בריטית בנמל חיפה. כשהתקרבה הספינה לנמל טולון בצרפת, גילו הבריטים שתעודותיו של קובנר מזויפות, אולם לפני שנעצר הוא הספיק להטיל לים את שפופרות משחת השיניים וקופסאות השימורים שבהן הוסתר הרעל.
מאיר זורע סיפר שחברי הנוקמים נעו באירופה בקבוצות של שלושה-ארבעה אנשים. זורע העיד שהנוקמים הרגו רק אנשים שהיו מעורבים ישירות ברצח יהודים. בתחילה נהגו לירות כדור בראשם, אחר כך עברו לחניקה בידיהם החשופות. הנוקמים לא נהגו לומר למוצאים להורג שום דבר לפני הביצוע - לא מי היו או למה הם הורגים אותם. ההרג היה "כמו הריגת חרק".
[עריכה] לקריאה נוספת
- מיכאל בר-זוהר, הנוקמים, הוצאת א. לוין אפשטיין
