הנס פון דוהנאני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנס פון דוהנאני, (1 בינואר, 1902 - 8 באפריל, 1945) היה חסיד אומות העולם ומשפטן גרמני, מראשי קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר, ופעיל בולט במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. שילם בחייו על פעילותו זו.
דוהנאני למד משפטים, ונחשב לעילוי. בשנת 1929, בגיל הצעיר של 27 מונה לעוזר לשר המשפטים, ובמשרה זו החזיק גם לאחר עלות הנאצים לשלטון. הוא ניצל תפקיד זה על מנת להכין תיק סודי על אדולף היטלר, על מנת לעצרו ולהכריז עליו כחולה נפש.
בשנת 1938 היה דוהנאני מעורב בנסיונם של ראשי הצבא הגרמני וביניהם הגנרל לודוויג בק להפיל את המשטר הנאצי, במקרה שהיטלר יורה על פלישה צבאית לצ'כוסלובקיה, פלישה שהייתה יכולה לגרום למלחמה, אשר הוורמאכט לא היה מוכן לה עדיין. הצלחתו של היטלר בועידת מינכן לקבל את חבל הסודטים ללא קרב, מנעה את הצלחת התוכנית, וזו נגנזה.
בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השניה הצטרף דוהנאני לאבווהר, המודיעין הצבאי הגרמני. ראשי האבווהר, האדמירל וילהלם קנריס והגנרל הנס אוסטר היו מתנגדים פעילים למשטר הנאצי. בשנות המלחמה המשיך בקשירת הקשר לרציחת היטלר, תוך שיתוף פעולה עם האנשים שלאחר מכן יהיו פעילים בקשר העשרים ביולי.
ב1943 יזם, ביחד עם קנריס, אוסטר ודיטריך פון בונהופר, מבצע להצלת יהודים מהשואה, וזאת על מנת להציל את ידידו האישי פרידריך ארנולד, שהיה יהודי. הוא יזם משלוחם של שלושה עשר יהודים לשווייץ, במסווה של דיפלומטים וסוכנים גרמניים. המבצע כונה U7 במסגרת זו דרש הממשל השוויצי תשלום במטבע זר עבור כל יהודי, ודוהנאני נאלץ לעבור על חוקי המטבע הגרמניים. דבר זה גרם לכך שהגסטאפו עלה על עקבותיו, והוא נעצר, ביחד עם בונהופר, בחשד לפעילות אנטי נאצית.
לאחר כשלון קשר העשרים ביולי נתגלה היקף פעילותו האמיתית, והוא נידון למוות והוצא להורג ביום 8 באפריל 1945, ימים ספורים לפני סיום המלחמה, במחנה הריכוז זקסנהאוזן.
מדינת ישראל וארגון יד ושם הכירו בפעילותו של דוהנאני, ובשנת 2003 הוענק לו התואר חסיד אומות העולם. את המדליה ותעודת הכבוד קיבלו ילדיו קלאוס פון דוהנאני, ברברה באייר, והמוזיקאי הנודע כריסטוף פון דוהנאני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הנס פון דוהנאני בפרק חסידי אומות העולם שבאתר "יד ושם"
- ביוגרפיה של דוהנאני ותמונתו