צ'כוסלובקיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 בפירוט |
 בפירוט |
| מוטו לאומי: Pravda vítězí. (בצ'כית: האמת גוברת) |
|
 |
|
| שפה רשמית | צ'כית וסלובקית |
| עיר בירה | פראג |
| שטח (1991) | 127,900 קמ"ר |
| אוכלוסייה (1991) | 15,600,000 צ'כים 54.1%, סלובקים 31%, מורבים 8.7%, הונגרים 3.8%, צוענים 0.7% |
| מטבע | קורונה צ'כוסלובקית |
| אזור זמן | UTC+1 |
| המנון לאומי | Kde domov muj + Nad Tatrou sa blýska |
צ'כוסלובקיה היא מדינה שהייתה קיימת בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה וסלובקיה, ונוצרה בעקבות פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1 בינואר 1993 פוצלה המדינה לשתי מדינות עצמאיות: צ'כיה וסלובקיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמות רשמיים
- 1918 - 1920: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1920 - 1938: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1938 - 1939: הרפובליקה הצ'כו-סלובקית
- 1945 - 1960: הרפובליקה הצ'כוסלובקית
- 1960 - 1990: הרפובליקה הסוציאלית הצ'כוסלובקית
- אפריל 1990: הרפובליקה הפדרטיבית של צ'כוסלובקיה
- אחרי זה: הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים
[עריכה] היסטוריה
צ'כוסלובקיה נוצרה ב-28 באוקטובר 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את השטחים המתועשים ביותר של הממלכה. צ'כוסלובקיה הורכבה מצ'כיה (בוהמיה ומורבייה) וסלובקיה, כמו כן צורפה לשני החלקים הללו גם רוסיה הפודקרפטית (זקרפטיה) שישב בה שבט אוקראיני.
המדינה סבלה מבעיות דמוגרפיות עקב הרגשת הקיפוח של המיעוטים הגרמני והסלובקי שלא השלימו עם הדומיננטיות הצ'כית. הגרמנים וההונגרים אף לא הכירו בקיומה.
המנהיג העיקרי של תנועת העצמאות היה תומס מסריק אשר לחץ על מעצמות המערב בתחילת המאה ה-20. מסריק זכה לכינוי "אביה של צ'כסלובקיה" והיה הנשיא הראשון של מדינתו. מאז ועד 1938 הייתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה מתוקנת, מהיחידות באירופה דאז. לאחר מותו של מסריק ב-1937, ירש את כס הנשיאות תלמידו אדוארד בנש.
פירוק צ'כוסלובקיה היה מהמטרות הראשונות של אדולף היטלר. לאחר הסכם מינכן בשנת 1938 פלשו צבאות גרמניה הנאצית לאזורים בהם התגורר המיעוט הגרמני: בוהמיה ומורבייה, והצבא ההונגרי פלש לחלקים הדרומיים של סלובקיה. השטחים שנשארו במדינה זכו במעמד אוטונומי לתקופה מסוימת. לבסוף במרץ 1939 פלש היטלר לשאר שטחי צ'כיה ואילץ את שאריות שטחי סלובקיה להכריז עצמאות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמה המדינה מחדש. המיעוט הגרמני הוגלה לגרמניה. בשנת 1948 עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית. תחילה ניסה אדוארד בנש להקים מחדש את הדמוקרטיה אולם נתקל בהתנגדות הקומוניסטים אשר נתמכו על-ידי ברית המועצות. בסוף שנות הארבעים הצליחה ברית המועצות לכפות את השתלטות הקומוניסטים ולהפוך את צ'כוסלובקיה לגרורתה.
ההגמוניה הקומוניסטית הופרה לזמן קצר בחצי הראשון של שנת 1968 כאשר המנהיג, אלכסנדר דובצ'ק הנהיג רפורמות פוליטיות שכונו "האביב של פראג". רפורמות אלו הסתיימו כאשר ב-20 באוגוסט פלשו צבאות ברית וורשה לפראג, ועד מהרה הושלטו על המדינה אנשי הקו הנוקשה בראשות גוסטב הוסאק (על תקופה זו כתב שלום חנוך את השיר "פראג" שבוצע על ידי אריק איינשטיין: "איך נדם קול כיכר הומה בחג. שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע").
לאחר תחילת התפוררות ברית המועצות הפכה צ'כוסלובקיה למדינה דמוקרטית ב-1989 בהפיכה לא אלימה שכונתה "מהפכת הקטיפה". המהפכה החלה ב-16 בנובמבר בהפגנת סטודנטים שקטה בברטיסלבה, שהובילה למספר הפגנות נוספות עד אשר ב-28 בנובמבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית כי היא תוותר על המונופול השלטוני שלה. ב-28 בדצמבר דובצ'ק נבחר ליושב ראש הפרלמנט ולמחרת הסופר מתנגד המשטר ואצלב האוול נבחר לנשיא המדינה. חצי שנה לאחר מכן, ביוני 1990 נערכו בחירות חופשיות ראשונות מאז 1948.
ב-1992 ניצחו בבחירות לפרלמנט מפלגות צ'כיות וסלובקיות שרצו בפירוק המדינה. במהלך הקיץ הוחלט על הפיצול שבניגוד למה שקרה במדינות אחרות במזרח אירופה לא לווה באלימות ובשפיכות דמים, וכונה "גירושי הקטיפה". ב-1 בינואר 1993 המדינה חדלה מלהתקיים.
[עריכה] צ'כוסלובקיה וישראל
עוד לפני הקמת המדינה היו לצ'כוסלובקיה קשרים טובים עם היישוב העברי בארץ ישראל. בין השאר זאת בזכות היהודים שבאותה ארץ. התרומה הגדולה ביותר של צ'כוסלובקיה ליישוב העברי ולמדינת ישראל היא משלוח נשק שהתקבל מצ'כוסלובקיה במרץ 1948. המשלוח שינה את פני המערכה במלחמת העצמאות באביב 1948. אולם בסוף שנות הארבעים, ועם השתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה ב-1948, החלו היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה להיות רופפים, ולאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 ניתקה את היחסים ממדינת ישראל, וכך היה עד התפוררות המדינה.
[עריכה] ראו גם
