הסכם ריגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם ריגה נחתם בריגה ב-18 במרץ 1921 וסיים את המלחמה הפולנית סובייטית. ליד שולחן הדיונים בריגה עמדה פולין תחת לחץ מדינות חבר הלאומים לוותר על מרבית הישגיה הטריטוריאליים ולזנוח את חלומה להחייאת האיחוד הפולני ליטאי. ההסכם שנחתם בסופו של דבר העניק לפולין שטחים נרחבים, אם כי מצומצמים בהיקפם יחסית לשטחים בהם החזיק הצבא הפולני עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש. ההסכם חילק את אוקראינה ובלארוס בין הרוסים ובין הפולנים. חלומו של יוזף פילסודסקי להחייאת האיחוד הפולני ליטאי רב העוצמה, ויצירת קונפדרציה סלאבית, לא התממש.
הסכם ריגה היווה הפרה של ההבנה בין פולין ו"הרפובליקה העממית האוקראינית" שהוקמה על ידי אנשי סמיון פטליורה לפיה אף אחת מהן לא תגיע לשלום נפרד עם הרוסים. המיעוט האוקראיני הניכר בפולין חש כי פולין בגדה בבעלת בריתה האוקראינית, עובדה אותה ניצלה התעמולה הבולשביקית, ואשר גרמה לתסיסה ולמהומות אתניות בשנות השלושים.
ההצלחה הפולנית בשדה הקרב איפשרה לפולנים לתבוע את העיר וילנה, בה שלטה ממשלת בובות פולנית. "סיים" של תושבי "מרכז ליטא" הצביע ב-20 בפברואר 1922 על קיומו של משאל עם אשר העניק לפולין לגיטימציה לספח את וילנה ואת השטחים הסמוכים לה. הדבר גרם לקרע של ממש ביחסים בין ליטא ופולין, אשר לא נרפא למשך שנים רבות לאחר מכן.
