העזרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העזרה – השם המקובל לחצר בית המקדש.
ממדיה של העזרה – 187 אמות לאורך, 135 אמות לרוחב.
מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם, שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך (תהילים פרק כ' פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו (הרד"ק בספר השרשים ערך עזר, וראבי"ה).
העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל, שגודלה 135 אמות על 11 אמות. ,עזרת כהנים שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).
לבד מהעזרות הנבדלות מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).
תוכן עניינים |
[עריכה] עזרת ישראל
עזרת ישראל – שטח העזרה שבין הקיר המערבי של עזרת נשים עד עזרת כהנים.
גדלה: 135 אמות ברוחב 11 אמות.
נקראה עזרת ישראל למרות ששימשה גם את הכהנים, משום שהלאה משם היו אסורים ישראל להיכנס שלא לצורך.
קדושת עזרת ישראל יתירה על זו של עזרת נשים, שכל הטמאים החייבים בהקרבת קרבן לאחר טבילתם כתנאי להשלמת טהרתם, אסורים להכנס לשם אף לאחר שטבלו במקווה, כל זמן שלא הביאו את קרבנם. ואם נכנסו בשוגג חייבים בהבאת קרבן חטאת.
הכניסה לעזרת ישראל הייתה דרך שער ניקנור, היציאה הייתה דרך אחד הפשפשים (שערים קטנים הסמוכים לשער ניקנור) שניבנו שם.
מצידי שער ניקנור, היו שתי לשכות. ללשכה הצפונית קראו "לשכת עושי חביתין", וללשכה הדרומית קראו "לשכת פינחס המלביש".
בצידה הצפוני של עזרת ישראל שכן חציה של לשכת הגזית אשר חציה השני בלט אל מחוץ לעזרה. בצידה הדרומי שכנה לשכת המלח שם היה מונח המלח ששימש לצורכי המקדש והכהנים.
בין עזרת ישראל ועזרת כהנים שממערב לה היו "פספסין" (= ראשי קורות שבלטו מהקיר) שנועדו להבדיל בין העזרות ולהזכיר לכל מי שאינו כהן כי הכניסה מכאן ואילך אסורה שלא לצורך.
[עריכה] עזרת כהנים
עזרת כהנים – שטחה 11 על 135 אמות, מערבית לעזרת ישראל.
הכניסה לעזרת כהנים לא הותרה למי שאינם כהנים (ומכאן שמה), אם לא בזמן שביצעו ה'זרים' פעולה הקשורה בקרבנם, כסמיכה, תנופה, או שחיטתו.
[עריכה] בית המטבחיים
בית המטבחיים – שטח בעזרה, בצפונו של המזבח שבו הייתה מתבצעת שחיטת הבהמות קודם הקרבתן.
לדעת רוב הפרשנים לא היה השטח מוקף במחיצות ושמו 'בית' משמש במובן של 'מקום'.
בית המטבחיים היה כאמור בצפונו של המזבח, תחילתו במרחק 8 אמות מקצהו וסופו במרחק 8 אמות מכותל הצפוני של העזרה. בסך הכול היה ארכו 44.5 אמות ורחבו 32 אמות.
ברצפת בית המטבחיים היו קבועות החל מזמן כהונתו של יוחנן כהן גדול מעין חצאי טבעות שבהן היו מניחים את ראש הבהמה לפני שנשחטה כדי שלא תוכל לזוז בשעת שחיטתה. ו-24 טבעות נקבעו שם מסודרות בשש שורות של ארבע ארבע, ובכל אחת השתמש משמר אחר מעשרים וארבעה משמרות כהונה.
במרחק ארבע אמות צפונית מהטבעות היו מסודרים שמונה שולחנות עשוים שיש, שעליהם הדיחו את קרבי הקרבן לאחר שנשחט. ועליהם גם השעינו את הבהמות בשעת הפשטת עורם שלא יגררו על הרצפה.
במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות עמדו שמונה עמודי אבן נמוכים, מסודרים בשורה אחת, שבראשם קבועים ווי ברזל ועליהם היו תולים את הקרבן בשעת הפשטת עורו. כאמור הלקו התחתון של הקרבן היה מונח בשעת הפשטה על השולחנות.
[עריכה] בין האולם למזבח
בין האולם והמזבח – השטח בעזרה לכל רחבה בין צידו המערבי של המזבח לבין האולם.
אורכו היה 135 אמות ורוחבו 22 אמות. בחלקו המערבי היו בנויות 12 מדרגות הכניסה לאולם, גובה כל אחת מהן מחצית אמה ורחבה אמה.
שטח זה התייחד בקדושה נוספת שהייתה בו יותר מהשטח מזרחה לו – שאף כהנים אם היו בעלי מום, פרועי ראש (= כהנים ששערם ארוך) או קרועי בגדים, אסורים להכנס משם והלאה.
|
חלקי בית המקדש השני
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
