תהילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית. אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

תהילים הוא הספר הראשון הפותח את חלק הכתובים בתנ"ך.

בניגוד לרוב ספרי התנ"ך, ספר תהילים כשמו כן הוא, כולו מלא בתהילות לאלוהים, שירה והבעת רגשות.

[עריכה] מחבר ספר תהילים

במסכת פסחים, קבעו חז"ל: "כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהילים כלן דוד אמרן"

לעומת זאת, בברייתא במסכת בבא בתרא נאמר: "דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכיצדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן, ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח"

על קיומם של פרקי תהילים העוסקים בנושאים מאוחרים מתקופת דוד המלך כתב רבי אברהם בן עזרא בהקדמתו לספר תהילים: "ומחלוקת גדולה יש בינות המפרשים, יש אומרים כי כל הספר לדוד והיה נביא, ... ויש אחרים אומרים כי אין בספר הזה נבואה לעתיד, ובעבור זה כתבוהו הקדמונים עם איוב ומגילות... ואמרו כי 'על נהרות בבל' - חיברו אחד מן המשוררים בבבל... ואמרו כי גם אסף ... אינו אסף המנצח שהיה בימי דוד."

מזמור ע"ב מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי" אולם רבים מהמזמורים הבאים נושאים את שמו של דוד.

בסך הכול שבעים ושלושה מזמורים משוייכים בפתיחתם לדוד, שנים עשר מזמורים לאסף, אחד עשר לבני קרח, שני מזמורים לשלמה, מזמור אחד לאיתן האזרחי (שלפי המסורת הוא אברהם) מזמור אחד למשה, ובשלושה מזמורים נזכר ידותון. חמישים מזמורים אינם נושאים כל שם של מחבר.

[עריכה] מבנה ספר תהילים

ספר התהילים מורכב ממאה וחמישים מזמורים, המחולקים לחמישה ספרים כנגד חמישה חומשי תורה. החלק הראשון הוא בן ארבעים ואחד מזמורים, השני - בן שלושים ואחד, השלישי והרביעי - שבעה עשר מזמורים כל אחד, והחמישי כולל ארבעים וארבעה. חלוקות נוספות של הספר הן לשבעה ולשלושים חלקים בכדי לאפשר סיום קריאת הספר במהלך שבוע או חודש בהתאמה.

כל פרק בספר עומד בפני עצמו, אולם ניתן לסווגם לשלושה סוגי מזמורים - אישיים ("ה' רועי לא אחסר", "אלי אלי למה עזבתני"..), לאומיים ("בצאת ישראל ממצריים"..) ודתיים ("הריעו לאלוהים כל הארץ", "מי הוא זה מלך הכבוד"..).

בין מגילות מדבר יהודה נמצא מזמור נוסף המכונה מזמור קנ"א (151), מזמור זה לא אוגד בספר התהילים של ימינו ונחשב בין הספרים החיצוניים.

[עריכה] קריאת תהילים במסורת היהודית

ספר תהילים הוא הספר המוכר ביותר בחלק הכתובים. כיוון שיש בו מזמורים המתאימים כמעט לכל מצב. נהוג לקרוא תהילים בשעת רצון, במקרה סכנה, ליד מיטתו של חולה ובכל עת שאדם חש צורך לקרבה עם אלוהיו.

לפי המסורת היהודית היו הלוויים משוררים פרקי תהילים בבית המקדש בשעת עבודת הקורבנות, אך רצוי לאומרם בכל מצב ובפרט בשעת צרה, שכן על פי האמונה היהודית סגולתם לעורר רחמים אלוהיים על האומר אותם. ישנה דעה הסוברת שאין לאומרם בלילה לפני חצות. חסידי חב"ד וחצרות אחרים נוהגים לקרא את כל הספר בשבת שבו מברכים את החודש, לפני תפילת שחרית.