הרולד פינטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרולד פינטר (נולד ב-10 באוקטובר 1930), מחזאי ובמאי יהודי בריטי. כתב לתיאטרון, לרדיו, לטלוויזיה ולקולנוע. עבודותיו הראשונות קשורות בתיאטרון האבסורד. חתן פרס נובל לספרות לשנת 2005.

תוכן עניינים 1 תולדות חייו ועבודותיו המוקדמות 2 כיוונים חדשים 3 כתביו בעברית 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חייו ועבודותיו המוקדמות

פינטר נולד בהאקני שבלונדון, למשפחה יהודית-ספרדית ממעמד הפועלים ממוצא פורטוגזי (פינטו).הוא למד חלקית באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמה (Royal Academy of Dramatic Art). בצעירותו פרסם שירה והחל לעבוד בתיאטרון כבמאי בשם הבמה דייוויד בארון. מחזהו הראשון, "החדר", הוצג לראשונה בידי סטודנטים באוניברסיטת בריסטול בשנת 1957.

"מסיבת יום הולדת" (1958) היה בתחילה כשלון, למרות ביקורות חיוביות בסאנדי טיימס בידי מבקר התיאטרון המוביל הרולד הובסון, אך בעקבות הצלחת "השַמָּש" (The Caretaker), שביסס אותו, הוא חזר להיות מקובל. מחזות אלה, ושאר עבודותיו הראשונות כמו "השב הביתה" (The Homecoming) (1964), תויגו לעתים כמציגים "קומדיה של הסכנה". לרוב החלו מחזותיו בסיטואציה תמימה, והפכו לאיום ואבסורד בכך שהדמויות שיחקו בדרך שנראית לא מוסברת הן לקהל והן לעתים, לדמויות האחרות. בעבודותיו של פינטר ניכרת השפעתו של סמואל בקט, ושני המחזאים הפכו לחברים לאורך שנים רבות.

[עריכה] כיוונים חדשים

פינטר החל לביים לעתים קרובות יותר בשנות השבעים, והפך לבמאי חבר בתיאטרון הלאומי ב-1973. מחזותיו המאוחרים הפכו קצרים יותר ועסקו בנושאים שנחשבו פוליטיים יותר. לעתים קרובות הם נטו להיות אלגוריות אודות דיכוי. בתחילת שנות השבעים החל פינטר להביע את קולו בנושאים פוליטיים, כשהוא נוקט בעמדות שמאלניות. הוא מחה על הפרות של זכויות האדם ודיכוי והעלה אותם לדעת הקהל. מכתבים פרי עטו התפרסמו לעתים תכופות בעיתוני בריטניה כמו הגארדיאן והאינדיפנדנט.

בשנת 1985 נסע פינטר לתורכיה ביחד עם המחזאי האמריקני ארתור מילר ופגש קורבנות רבים של הדיכוי הפוליטי שם. באירוע שערכה השגרירות האמריקנית לכבודו של מילר, במקום להחליף בדיחות, דיבר פינטר על אנשים שעברו הלם חשמלי באברי המין, דבר שגרם לזריקתו החוצה מהאולם. מילר, בתמיכה, עזב את השגרירות יחד עמו. נסיונו של פינטר בעריצות בתורכיה ובדיכוי השפה הכורדית נתנה לו השראה למחזה משנת 1988 "שפת ההרים". בשנת 1999 ביקר פינטר את הפגזות נאט"ו בקוסובו. הוא גם התנגד לפלישת ארצות הברית לאפגניסטן ועיראק.

ב-2005 הכריז כי הוא פורש מכתיבת מחזות ומבקש להקדיש את זמנו לפעילות פוליטית. הוא זכה לחברות כבוד במועדון מקבלי התארים האציליים הבריטיים בשנת 2002 לאחר שקודם לכן סרב לתואר אבירות מלא. הוא גם חבר בקבוצת השמאל הבריטית RESPECT.

ב-13 באוקטובר 2005 הודיעה האקדמיה השבדית למדעים כי פינטר הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2005.

בחודש ינואר 2007 ראש ממשלת צרפת, דומיניק דה וילפן, העניק להרולד פינטר את הגבוה בעיטורי צרפת, את אות לגיון הכבוד.

[עריכה] כתביו בעברית

• אמנות, אמת ופוליטיקה, המחזות הפוליטיים ונאום פרס נובל, ערך ותרגם אברהם עוז, רסלינג, תל אביב, 2006.
• ‫ החדר , מחזה, מאנגלית - טובה קשת, אור עם, תל אביב, 1982.
• המאהב, מחזה, תרגמה מאנגלית - תרצה אתר, תל אביב.
• מין אלסקה , מחזה, מאנגלית - שמעון לוי, אור עם, תל אביב, 1990.
• מנהל הבית, מחזה, מאנגלית - טובה קשת, תל אביב, 1986.
• מנהל הבית, מחזה, עברית - אהוד מנור, תל אביב.
• מסבת יום-ההולדת, מחזה, מאנגלית-טובה קשת, אור עם, תל אביב, 1982. ‬ ‬ ‬

[עריכה] לקריאה נוספת

• חנה שקולניקוב, להתבונן בשואה מבעד לחלון : "אפר אל אפר" מאת הרולד פינטר, נדפס בבמה, רבעון לדרמה, 162, תשס"א 2001.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דן לחמן, הרולד פינטר - זוכה פרס נובל
• הרולד פינטר באתר פרס נובל
• הרולד פינטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הקודם: אלפרידה ילינק

פרס נובל לספרות 2005

הבא: אורחן פאמוק