הרי השוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרי השוף (בערבית: جبال الشوف, ג'באל א-שוף) הם אזור בהר הלבנון.
הרי השוף נמצאים מדרום-מזרח לביירות, בירת לבנון. האזור כולל רצועת חוף צרה ובה העיר דאמור ועמקים והרים במורדות המערביים של הר הלבנון. הרי השוף הם לב העדה הדרוזית ומנהיגם ואליד ג'ומבלט גר בארמון ג'ומבלט בעיירה מוחטרה. גם אמירי לבנון גרו בעבר במקום, וראוי לציור בכיר שהאב השני שבנה את ארמון בית-א-דין במחצית הראשונה של המאה ה-19. עיר היסטורית נוספת, ממש מתחת לבית-א-דין, היא דיר אל קמר.
בהרי השוף ארעו התנגשויות אלימות בין דרוזים לנוצרים (בעיקר מרונים) ב-1848, 1860 ולאחרונה בזמן מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1983 ו-1984 (מלחמת ההרים, חרב אל-ג'בל). תושבים נוצרים רבים נמלטו מבתיהם כתוצאה מהארועים והם עדיין לא חזרו לשם, למרות שחלק מהכפרים שנהרסו על ידי הדרוזים נבנו מחדש.
הטבע באזור הוא פראי יותר מרוב האזורים האחרים בלבנון והבניה במקום דלילה למדי. יער הארזים הגדול ביותר במדינה, נמצא בתחומו.
במבצע שלום הגליל בשנת 1982 כבשה ישראל את הרי השוף, ושלטה באזור עד נסיגת צה"ל ב-1985 מרוב השטחים בהם שהה.
