שיחה:השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כל הכבוד לכל כותבי הערך: הוא הגיע לכריכה של חוברת למסע לפולין. אלון 11:31, 26 פבר' 2004 (UTC)

תוכן עניינים 1 איזו חוברת ? 2 נא להוסיף 3 הילד בתמונה 4 מכחיש שואה 5 התמונות אינן מופיעות 6 מישהו יכול להסביר לי 7 לידעתכם 8 השמדת לא יהודים בשואה שיטתית פחות? 9 טרזיאנשטאט 10 תמונה בעייתית 11 הסברי עריכה 12 תפקיד השואה בגיבוש הזהות הישראלית 13 תגובת העולם 14 תבנית יהדות- הסבר לשחזור 15 הפניה משואה 16 פירוש נוסף 17 למה זה קצרמר?

[עריכה] איזו חוברת ?

לא חוברת סתמית- חוברת של המסע לפולין של המגזר הערבי (!) של הנוער העובד והלומד. למי שאינו מתמצא - החוברות של הנוע"ל הינן ברמה השקולה לאקדמאית. אלון

---

לדעתי אפשר להסיר את הערת הקצרמר מהערך הזה. עוד חסרים כמה דברים, כמו למשל פרק שידבר על הזמן שאחרי השואה (לי אין מושג בנושא), אבל באופן כללי המאמר מכיל מספיק מידע כדי לא להיות קצרמר, מה גם שהוא מפנה למאמרים רחבים יותר.

Lazylemon 19:55, 14 אפר' 2004 (UTC)

---

אין ספק שבשבועות האחרונים עשינו עבודה נרחבת בעבודה על השואה. אבל הזנחנו את העובדה שהשואה לא כוונה רק כלפי יהודים. ראו את הערך האנגלי. טבעי ומוצדק להדגיש את הפן היהודי ולא רק בגלל שהוא המרכזי. אבל אין כאן אף מילה על צוענים, הומוסקאסואלים, סלאבים וכו'. אני אנסה לארגן מחדש את המאמר הראשי בהתאם עם הפניות להרחבות. Pasteran 12:19, 17 אפר' 2004 (UTC)

[עריכה] נא להוסיף

נא להוסיף לערך את השורה:

{{פורטל|'''למושגים, אישים ומאמרים בנושא השואה, ראו [[פורטל:השואה|פורטל השואה]].'''}}

נתנאל 15:39, 5 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] הילד בתמונה

הייתי בביקור ביד ושם, והמדריך אמר שיש חמישה אנשים בעולם שטוענים שהם היו הילד שהרים ידיים בתמונה (לא שהם משקרים בזדון, פשוט היו הרבה מקרים כאלה והם חושבים שזה הם). אם יש חמישה בחיים, כמה מתים היו יכולים לטעון שהם הילד הזה? הייתי ממליץ למחוק את השם 'צבי נוסבאום'.אחיה פ. 13:16, 15 יוני 2005 (UTC)

אם זה המצב, גם אני ממליץ למחוק. גילגמש • שיחה 12:11, 15 יוני 2005 (UTC)

אני ימחוק כדי שלא יהיה ספק לטעויות במאמר--BornExtreme 13:00, 16 יוני 2005 (UTC)

[עריכה] מכחיש שואה

אלמוני מנסה לתקן את העךרך שואה ובמקום רצחו 200 אלף יהודים הוא שינה למצאו את מותם. בדיוק כמו באתרים האנטישמיים שטענו שבשואה נהרגו אולי 300 אלף יהודים (בכל השואה לא באירוע ספציפי) כשנקלעו לחילופי אש בין הכוחות הלוחמים.... Avibliz 17:25, 10 פברואר 2006 (UTC)

שמישהו יעצור אותו וישחזר את הערך. תתעסקו עם משחיתים אמיתיים ולא עם משחיתים מדומיםAvibliz 17:29, 10 פברואר 2006 (UTC)

אולי, אתה תרגיע את ההסיטריה?

הרי בלחיצת כפתור אחת אפשר לשחזר את הכל. eman • שיחה 17:35, 10 פברואר 2006 (UTC)

הם נהרגו במלמחה ולכן אין להשתמש במילה "רצח" כמו שגם לא משתמשים במוות של חיילים במילה רצח. ההגדרה של "רצח" היא הרגיה בלתי חוקית בכוונת תחילה. אבל לפי החוקים אז ההרג היה חוקי ואפילו פקודה.

עובדה שהמונח המלא הוא רצח עם. גם רצח בדם קר בעולם התחתון נעשה לפי פקודה. זה לא שייךAvibliz 17:32, 10 פברואר 2006 (UTC)

המשפחה של אמי הובלה כצאן לטבח לבור ליד העיירה, 120 גברים נשים וטף. זה לא מלחמה, לא היו להם רובים. זה היה פשוט רצח בדם קר.Avibliz 17:33, 10 פברואר 2006 (UTC)

ממש לא.

הם לא "נהרגו במלחמה". הם לא היו חיילים. הם היו אזרחים, שרובם נרצחו על ידי חיילים. אבל זה שהרוצח היה חייל, ואפיל וזה שהוא קיבל פקודה לשם כך, לא עושה תא זה פחות רצח. eman • שיחה 17:35, 10 פברואר 2006 (UTC)

גם את דרדזן שבגרמניה הפגיזו וזאת הייתה אוכלוסייה אזרחית שלא נדבר על יותר ממאה אלף אזרחים יפנים שנהרגו מההפצצות האטומיות של ארצות הברית.

מה תגובתכם?

אין תגובה? סבלנות, תן שניה גם זמן לכתוב את התגובה

הנאצים עשו את זה בצורה מסודרת לאורך שנים. ההפגזות של בנות הברית נועדו לחבל במכונות המלחמה של גרמניה ויפאן. לקראת סוף המלחמה כשכבר רצו לסיים אותה, סף הרגישות לפגיעה באזרחים לצערנו פחת גם אצל בעלות הברית. אצלם זה לא היה תוצאה של תכנון וביצוע ארוכי טווח כמו אצל הגרמנים.Avibliz 17:40, 10 פברואר 2006 (UTC)

אבל זאת דעה פוליטית.

הדעה שהיום יום שישי גם היא דעה פוליטית.Avibliz 17:45, 10 פברואר 2006 (UTC)

אם כבר הויכוח צריך להיות על שתי הדוגמאות שהבאת (והמחלוקת עליהם מוזכרת בהחלט בערכים ההם).

עוד הבדל הוא ששני המקרים האלה, גם אם הם פשעי מלחמה, הם נעשו במהלך המלחמה בשביל מטרות צבאיות. לעומת זאת לרצח היהודים בשואה לא היתה שום מטרה צבאית. זה היה רצח לשם רצח. eman • שיחה 17:46, 10 פברואר 2006 (UTC)

ומלבד זאת, השימוש בביטוי "מצאו את מותם" אינו ראוי. הוא מעביר את המסר שהם הלכו להם ברחוב ופתאום מצאו את מותם סתם כך, בלי שמישהו היה אחראי על כך. איתמר ק. 20:04, 10 פברואר 2006 (UTC)

(באיחור של 5 ימים) מה אתם עונים לו בכלל? ברור שהוא סתם רוצה להתסיס ⌠צהוב עולה⌡ 21:01, 15 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] התמונות אינן מופיעות

משהו לא בסדר עם התמונות (מופיעה הודעת שגיאה של המערכת במקומן). מישהו יודע למה זה קורה? שמתי לב שזה לא כך בערכים אחרים. Scarlight 17:56, 15 פברואר 2006 (UTC)

בסדר אצלי ⌠צהוב עולה⌡ 21:01, 15 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] מישהו יכול להסביר לי

איך התמונה של הילד לא מהווה הפרת זכויות? אני אישית אדאג לפעול נגדכם אם לא תורידו אותה.

חלפו יותר מ-50 שנה מאז צילום התמונה, כך שהיא עברה לרשות הציבור. ערןב 11:13, 18 פברואר 2006 (UTC)

לא זה אמור להיות 70 שנה אחרי מות הצלם.

לא, זה לגבי טקסטים (70 שנה מתום שנת מות המחבר). בתמונות זה 50 שנה מאז הצילום. ערןב 11:27, 18 פברואר 2006 (UTC)

לא זה לא. לפי החוק האמריקני אין הבדל בין תמונות לטקסטים. ויקיפדיה כפופה לחוקים האמרקנים ולא לישראלים.

לא נכון. העבירה מתבצעת על מסך המחשב שנמצא בארץ. לפי חוקי משפט בינלאומי, חוקי מדינת ישראל תקפים. גילגמש • שיחה 12:24, 18 פברואר 2006 (UTC)

זה לא משנה ויקימדיה אוסרת על הכנסת תמונות על פי החוק האמריקאי בלבד (השרתים ממוקומים שם)

שטות. ויקימדיה לא קוראת להפרת חוק במדינות אחרות. גילגמש • שיחה 12:32, 18 פברואר 2006 (UTC)

אתה אדיוט או מה? ויקימדיה פועלת בארה"ב והחוק הישראלי לא רלבנטי פה בכלל.

בשום מקרה אל תקלל אף גולש אחר פה. בינתיים אתה מוזמן לפנות לעו"ד משתמש:Deroravi לפסיקתו. ⌠צהוב עולה⌡ 12:40, 18 פברואר 2006 (UTC)

לאחר עיון בוויקיפדיה האנגלית, לפי הבנתי ולפי ההיגיון חוקי זכויות היוצרים החלים על התמונה הם לפי היכן יש לתמונה זכויות יוצרים, מאיזו מדינה בא הצלם. לדוגמה ב-en:Template:PD-Germany כתוב שיש לעבור 70 שנה ממות הצלם, ואילו ב-en:Template:PD-Pakistan כתוב שיש לעבור 50 שנה מאז צילום התמונה (כמו בארץ). ⌠צהוב עולה⌡ 12:45, 18 פברואר 2006 (UTC)

התמונה צולמה בפולין לא? זה אומר שהזכויות עדיין לא פגו.

מלבד אי-היכרותי עם החוקים הפולניים, אני חושב שהזכויות הן לפי אזרחות בעל הזכויות על הצילום (הצלם, החברה שלו וכו') ולא לפי מקום הצילום. לא נראה לי הגיוני שאם צלם מקצועי ממדינות המערב יצלם תמונות בברה"מ, התמונה שלו תהפוך לרשות הציבור (כי הרי שם הכל ברשות הציבור). ⌠צהוב עולה⌡ 12:56, 18 פברואר 2006 (UTC)

התמונה צולמה בשטח שהיה בכיבוש גרמני. בכל מקרה, הוויכוח הוא חסר טעם, תמונות שצולמו ע"י אנשי המנגנון של גרמניה הנאצית (ולכן זכויות היוצרים הן של ממשלת גרמניה) וקשורות לשואה הן קטגוריה מיוחדת, אפשר להשתמש בהן תחת כללים מסוימים שקשורים להנצחת השואה, אני מניח שערך על השואה עומד בקריטריונים. טרול רפאים 12:58, 18 פברואר 2006 (UTC)

גם אני בעד השארת התמונה.Avibliz 13:06, 18 פברואר 2006 (UTC)

חברים, על פי מדריך הזיהוי הויכוח כאן נערך עם הטרול חנוכה. הוא אינו מכבד את דף השיחה כאן ואת הנושא הרציני. אנא המנעו מלהוסיף. אלמוג 14:51, 18 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] לידעתכם

בערך בוויקיפדיה האנגלית לא מופיעה המילה "רצח" (murder) בהקשר ליהודים והם מקפדים להשתמש במילים "הרג" (kill) או "השמדה" (extermination).

ויקיפדיה האנגלית לא ניתנה למשה בסיני. עוזי ו. 21:53, 24 אפריל 2006 (IDT)

האם יש בכך לענות על השאלה שהעלתי? A&D - עדי 21:56, 24 אפריל 2006 (IDT)

מה השאלה? ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 22:05, 24 אפריל 2006 (IDT)

היא מופיעה פסקה למטה... A&D - עדי 22:12, 24 אפריל 2006 (IDT)

[עריכה] השמדת לא יהודים בשואה שיטתית פחות?

האם יש אמת בכך? האם יש מישהו בעל ידע בנושא? A&D - עדי 21:48, 24 אפריל 2006 (IDT)

אני חושב שהשימוש בביטויים שיטתית פחות או נרצחו פחות הינו בעייתי. צוענים הושמדו בכמות גדולה. הומוסקסואלים נרדפו אך חלקם נשלחו למחנות ריכוז וחלקם לבתי כלא. נכים וחולי נפש נרצחו בשיטתיות. אבל עד כמה שידוע לי יהודים היו המיעוט היחיד שהנאצים רדפו על מנת למחותו מעל פני האדמה. אין לי סימוכין. הייתי מעדיף לראות בערך ציון של ייחודה של השואה במקום המעטה בערך הרדיפות האחרות. נמר ערבות סיבירי 22:13, 24 אפריל 2006 (IDT)

הבעייה עם הניסוח שהעלית היא שאין לי לגביו מידע היסטורי. אני אשנה ברוח דבריך כעת מכיוון שהם דברי טעם. אנחנו צריכים להמשיך ולחכות לתשובה מקצועית A&D - עדי 22:15, 24 אפריל 2006 (IDT)

איך אפשר להרוג כל כך הרבה צוענים וכו' בלי להיות שיטתיים באופן השיטתי ביותר? קקון 22:16, 24 אפריל 2006 (IDT)

העניין הוא שעל פי הידוע לי אצל הצוענים ושאר המיעוטים לא התקיימו גטאות ולא מסמך בסגנון הפיתרון הסופי ולזה הכוונה אבל אני רחוק מלהבין בנושא... צריך פה בר סמכא אקדמי... A&D - עדי 22:24, 24 אפריל 2006 (IDT)

טוב כרגע הורדתי לגמרי את עניין השיטתיות אבל זה לא נראה לי פיתרון טוב. אנא מכם נסו לברר את העניין. A&D - עדי 22:28, 24 אפריל 2006 (IDT)

זה לא קשור להשמדה עצמה לדעתי. אצל הנאצים גם השמדה של יתוש הייתה שיטתית. קקון 22:29, 24 אפריל 2006 (IDT)

זה גם נכון... מחר אוכל להתקשר להיסטוריון שעוסק בנושא ולברר את דעתו אבל אני מעדיף אסמכתא כתובה... A&D - עדי 22:30, 24 אפריל 2006 (IDT)

אוקיי הנה התיחסות מיד-ושם [1] .היחס לצוענים לא היה עקבי. בגרמניה הושמדו גם צוענים שהשתלבו בחברה ואילו בברית-המועצות רק כאלו ששמרו על אורח חיים צועני. היהודים נבדלו בכך שהם סומנו כמי שנועדו להשמדה גמורה.נמר ערבות סיבירי 22:38, 24 אפריל 2006 (IDT)

ויהודי פלסטין לא הושמדו בכלל... זה הכל תלוי במרחק שאליו הצליחה היד הנאצית להגיע. בעיקרון, כשהם אמרו צוענים, הם התכוונו לכל הצוענים. קקון 22:42, 24 אפריל 2006 (IDT)

מיד ושם שהוא בלי ספק מקור ראוי עולה שהיהודים בניגוד למיעוטים גרמניים (הומסקסואלים, מפגרים ונכים) נועדו להשמדה גמורה, היחס לצוענים אכן מתואר כלא עיקבי אבל האם נכון לומר שהם לא הועדו להשמדה גמורה? A&D - עדי 22:44, 24 אפריל 2006 (IDT)

למישהו יש מושג איך לנסח את זה באופן נורמלי? A&D - עדי 22:50, 24 אפריל 2006 (IDT)

רק אל תכתוב שמישהו לא יועד להשמדה גמורה כי זה לא נכון וגם הנאצים ייעלבו מזה. קקון 22:52, 24 אפריל 2006 (IDT)

כן הניסוח הזה בעייתי... אני חושב שהכוונה היא להימצאות או לחוסר הימצאות מסמך דמוי הפיתרון הסופי. A&D - עדי 22:58, 24 אפריל 2006 (IDT)

במעריב NRG בדיוק התפרסם מאמר על ההומוסקסואלים בשואה: [2] ערןב 22:59, 24 אפריל 2006 (IDT)

רק אל תכתוב שמישהו לא יועד להשמדה גמורה כי זה לא נכון וגם הנאצים ייעלבו מזה. קקון 22:52, 24 אפריל 2006 (IDT)

הציטוט המפורש מיד ושם[3] הוא "רבים מאוד מבני הצוענים (עמי רומה וסינטי) נרצחו בידי הנאצים. ההערכות נעות בין 200,000 עד למעלה מ- 500,000 בני אדם. המדיניות הנאצית כלפי הצוענים לא הייתה עקבית. " אם אין לך מידע על שום קבוצה אחרת שיועדה להשמדה גמורה. אני חושב שזה יהיה הניסוח הנכון ביותר. הוא לא ממעיט מחשיבות הפשעים האחרים והוא מסביר מה כל כך ייחודי בשואה. היהודים נבדלו ממיעוטים אחרים שנרדפו על-ידי הנאצים בכך שהם סומנו כמי שנועדו להשמדה גמורה.נמר ערבות סיבירי 23:01, 24 אפריל 2006 (IDT)

נכון זהו הניסוח המדעי ביותר אבל הוא ארוך למדי, זו העמסה שלא לצורך בפתיחת ערך שבכלל עוסק בשואת היהודים... A&D - עדי 23:13, 24 אפריל 2006 (IDT)

המדיניות הנאצית הבדילה בין שני סוגים של צוענים, כאלה שעברו לישיבת קבע והתערו בחיי המקום וכאלה שהמשיכו בחיי נוודות צוענים. בסוג הראשון לא נגעו ואת הסוג השני ייעדו להשמדה. בברכה. ליש 00:38, 29 יוני 2006 (IDT)

אני מבקש להוסיף שבתקופת השואה הצוענים ניצלו את זה שהחוק לא הגן על היהודים ורבים פגעו ביהודים בעודם חיים וגם לאחר מותם (עקירת שיני זהב, גניבת מלבושם ונעליהם) ראה גם פרעות יאשי שם מוזכר הנושא.ליש 00:41, 29 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] טרזיאנשטאט

בערך השואה כתוב שטרזיאנשטאט היתה יוצאת דופן משום שהנאצים רצו להראות לעולם התיישבות יהודים לדוגמה. לא דובים ולא יער. גם מטרזיאנשטאט התקיימו משלוחים וגירושם לאושוויץ משום הרצון הנאצי לפנות מקום ליהודים "מיוחסים" נוספים. ביקור הצלב האדום נערך לאחר הכנות מרובות ולאחריו הורעו התנאים במקום ושבו לקדמותם. המהנדס

בסדר, אף אחד לא טען שאסירי המחנה זכו לפריבילגיות ולא נשלחו אל מותם, אך טרזין היתה חלק מהתעמולה הנאצית כבתור "גטו לדוגמא" במרכאות כפולות, אליו נשלחו אנשי הצלב האדום, בו צולם סרט תעמולה ועוד - ובכך הגטו התייחד מהשאר. אבירם 12:37, 30 יוני 2006 (IDT)

[עריכה] תמונה בעייתית

אבקש להחליף את התמונה של הקבר ההמוני (השמאלית בסדרה בתחילת הערך). מדובר בערך הראשי ולא בערך ספציפי או בערך על ההשמדה והתמונה הזאת קשה מדי לצפייה בשביל הערך הראשי. אסף 00:49, 4 יולי 2006 (IDT).

תוכל להציע תמונה חלופית המקבילה בציר הזמן? A&D - עדי 01:04, 4 יולי 2006 (IDT)

אגב אני בספק אם יש בזה בעייה, השואה מה לעשות לא הייתה מאורע היסטורי נעים ואסתטי... אגב זו אחת התמונות העדינות שמצאתי. תמונות כאלו נדרשות כדי להעביר את המסר במה מדובר. A&D - עדי 01:18, 4 יולי 2006 (IDT)

ליד הכותרת "ראשית ההשמדה" יש תמונה מ-1945. (תמונה קשה לצפייה, וכו') איך זה מסתדר? קומולוס • שיחה 01:55, 12 במרץ 2007 (IST)

[עריכה] הסברי עריכה

1. הורדתי את התמונה של הגופות במסגרת העריכה: תמונות כאלה ניסו לשים בעבר והן הורדו. גם לראות את תמונות השואה האחרות זה מספיק מזעזע וכואב. גם אסור להראות תמונות כאלה בויקיפדיה העברית.
2. הסרתי את הכותרות "אנדרטאות השואה", "סרטי השואה", "ספרות השואה". ערך זה זהו ערך מרכזי ולא צריך להכיל כותרות מיוחדות לסעיפי התרבות הפופולארית של השואה. כולם שייכים לפרק "זיכרון השואה" ויש להוסיף בו אולי עוד מספר שורות ולהפנות לערכים רלוונטים כמו "סרטי השואה" לכשייכתבו. אחרת זה יוצא ערך מבולגן כשהאיזוטריה/פופוליזם כמו סרטים יקבלו אותו מקום ואורך כמו ההשמדה. גם מרידות היהודים בשואה לא צריכים פרק נפרד אלא בתוך הסקירה ההיסטורית, אולי כתת פרק, זאת מבחינה היסטורית.
3. הורדתי מספר רב של קישורים ב"ראו גם" שמופיעים בין כה וכה בהשואה - מונחים. יש הרבה ערכי שואה והסעיף הזה היה גדול כמעט כמו הערך. אבירם 20:46, 4 יולי 2006 (IDT)

לגבי 2, במחשבה שנייה אתה צודק. לגבי 1- נסה למצוא תמונה אחרת המקבילה כרונולוגית לתמונה הזו (תקופת הפיתרון הסופי) ולהוסיף. אולו תמונה של קרמטוריום. בברכה A&D - עדי 22:32, 4 יולי 2006 (IDT)

אני לא מסכים עם הורדת הכותרת שאלות פילוסופיות ומוסריות מסביב לשואה, לדעתי היא נצרכת. כמו כן אני לא מסכים עם השינוי שעשית בכותרת תגובות לשואה. תוכל לנמק את עצמך? A&D - עדי 22:34, 4 יולי 2006 (IDT)

בנוגע לשאלות פילוסופיות, כשהערך ייכתב ניתן לצרף שורה שתיים עם הקישור לפרק "תוצאות השואה" או "בעקבות השואה". למה? כי השואה לא העלתה רק שאלות פילוסופיות אלא גם שאלות דתיות תאולוגיות, שאלות במדעי החברה, מדעי המדינה (תוצאות הדיקטטורה והציות העיוור) ויש עוד נושאים שאם נפתח על כל אחד פרק נפרד, נושא השואה עצמו, הרדיפות, ההשמדה וכו' יעלם ויבלע. אלה הם נספחים לשואה שיש לקשרם בקישור ולא שייכים עד כדי כך לנושא המחייבים פרק שלם בתוך ערך הבסיס. בתגובות השואה הורדתי את הקישור "תגובת היישוב לשואה" כיוון שהוא במילא מופיע בערך "תגובת העולם לשואה" והיישוב היהודי לא היה בהקשר זה בעל חשיבות רבה המצדיק קישור נפרד. תגובת בעלות הברית או תגובת הפולנים לשואה חשובים מבחינה היסטורית פי כמה מתגובת היישוב. אבירם 22:48, 4 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] תפקיד השואה בגיבוש הזהות הישראלית

חזרתי. הנושא הזה מטריד אותי ואני מוכרח לומר שאני חש אי-נוחות עצומה מכך שהוא נהדף שוב ושוב באצטלות שונות. לדעתי ולהבנתי חובה לכלול, באיזשהו מקום כאן או בכל מקום אחר (אליו יוצב קישור מערך זה) דיון / סקירה על תפקידה של השואה בכינון הזהות הציונית בישראל. ייתכן ושגיתי כשקראתי לערך "מיתוס השואה בתרבות הישראלית", משום שהוא קומם רבים (ולא בצדק, אבל זה כבר מעבר לכוחותיי לנסות ולהסביר, קשה למחוק שנים של חשיבה הגמונית). אך עדיין אני סבור במשנה תוקף שיש צורך בערך מהסוג הזה, בין אם כערך בפני עצמו ובין אם כתוספת לערכ/ים קיימ/ים. אודה אם מי מבין הוותיקים והמנוסים כאן יואיל בטובו לסייע. --פוסטמן • שיחה 12:05, 30 יולי 2006 (IDT)

נושא זה ראוי שיהיה עליו ערך או פיסקה בערך קיים, אך הוא חייב להיות נייטרלי מאוד, ואני מדגיש את המילה מאוד כי השואה, כמו שאמרת השפיעה רבות על החשיבה שלנו כישראלים וכיהודים, וערך מוטה אפילו מעט מתפרש כפגיעה חמורה בחברי הקהילה. אם תוכל לכתוב פסקה נייטרלית, שגם אחרים יסכימו שהיא ניטרלית - תבורך, כי זה באמת חשוב וקצת חסר פה. אך אם היא לא תהא ניטרלית, ולא משנ הלאיזה כיוון, מלבד הפגיעה הנובעת מכך זה גם מאוד לא אנציקלופדי, שכן כאן אמורים לבא דברים שתוכנם וצורת הגשתם מדוייקים מבחינת המחקר המקובל. דודס • שיחה 12:13, 30 יולי 2006 (IDT)

אני מוכן לכתוב ערך כזה, מבלי לפרסמו, ומי שיוכל לערוך, להאיר ולהעיר - מוזמן. הנה טיוטה:

השואה בהגדרת הזהות הציונית

שואת העם היהודי השפיעה רבות על גיבושה ועיצובה של הזהות הציונית, בארץ ישראל ובגולה. התנועה הציונית ראתה בהשמדתו השיטתית של העם היהודי באירופה אישור לכך שהקמת בית מדיני לעם היהודי הנה הכרח המציאות. לא מן הנמנע שההחלטה על הקמתה שלמדינת ישראל, כפי שהתקבלה בעצרת האו"ם, הושפעה רבות מאירועי השואה וכחלק מחשבון הנפש של מדינות העולם בנושא.

היסטוריונים שונים, ובהם אניטה שפירא ותום שגב, עסקו בהרחבה באופן שבו השואה הדהדה בתרבות הישראלית והשפיעה על יצירת הנרטיב ההיסטורי והשיח החברתי. מוסכם ומקובל כי אירועי השואה שימשו והם עדיין משמשים גם כיום, כגורם מעצב לזהות היהודית וחלק בלתי-נפרד מהשיח החברתי בישראל.

עם השנים, ניסו גם חוקרי תרבות רבים לעמוד על האופן שבו השפיעה השואה על החברה והתרבות הישראלית. תוצרי תרבות רבים עוסקים בנושא השואה, מזוויות שונות, ובהם ספרים, מחזות, סרטי קולנוע (תיעודיים ועלילתיים), שירים, יצירות אמנות ועוד. נורית גרץ עסקה רבות בתפקיד השואה בהגדרה העצמית של הציונות ובשינוי שעברה תפיסת השואה במהלך השנים, כתוצאה מתהליכים חברתיים שונים. בספרה "מקהלה אחרת" סוקרת גרץ את השינויים בספרות ובקולנוע, שהתאפיינו במעבר מסיפור השואה הקולקטיבי הממוסגר לפי נרטיב העל הציוני, לסיפורי הניצולים, הנותנים במה נרחבת לסיפור האישי וביטוי לקולות ה"אחרים".

לפי גרץ, בעשורים הראשונים לקום המדינה שימשה השואה כגורם מלכד, שהדיר את קולותיהם של הניצולים והציג אותם באור שלילי, כאשר הגאולה האפשרית היחידה שהוצגה הייתה גאולה דרך בניין הארץ והשתתפות במפעל הציוני ("לבנות ולהיבנות"). גרץ טוענת כי הניצולים נדרשים לעבור "תהליך חניכה", במהלכו הם השילו את זהותם הגלותית וטעו עליהם את ערכי הציונות ובעיקר את ערכי הקולקטיביזם, ההקרבה של הפרט למען הכלל ועבודת האדמה.

בעקבות תהליכים שעברה החברה הישראלית, ובפרט לאחר משפט אייכמן שנתן לראשונה פומבי לקולותיהם של הניצולים והעלה לתודעה הציבורית את הדיון בשאלת התגובה היהודית לשואה ("המאבק על שתי הדרכים"), קיבלה השואה לגיטימציה גם בהקשר הפרטי והאישי, ולא רק הלאומי והציוני. סרטי הקולנוע והספרות שינו את פניהם והתמקדו כעת בהבאת סיפורי הזוועות והחוויות שעברו הניצולים, ו"תהליך החניכה" נזנח לטובת הצגת אופן התמודדותם, או אי-התמודדותם, של הניצולים עם עברם. חלק מתוצרי התרבות מותחים ביקורת חריפה על האפיקה הציונית, ומוגדרים בחלקם כ"פוסט-ציונים". כדוגמה, ניתן לציין בהקשר זה את הסרטים "רובה חוליות" (מושנזון, 1979) ו"ארץ חדשה" (בן דור, 1994), המבקרים את יחסה של החברה הישראלית הקולטת כלפי ניצולי השואה שהגיעו מאירופה ומצפון אפריקה.

מה דעתך? --פוסטמן • שיחה 14:40, 30 יולי 2006 (IDT)

בעיני זה ערך ראוי, אם כי זקוק להרחבה. אינני רואה עצמי מומחה בסוגיה זו, ואני מקווה שאנשי מדעי החברה שבקרבנו יגיבו בצורה מפורטת יותר. דוד שי 19:07, 30 יולי 2006 (IDT)

הקטע מנוסח בצורה סבירה ומעלה סוגיות חשובות. דרושה מעט עריכה והגהה, במיוחד של שני המשפטים האחרונים. בברכה. ליש 19:10, 30 יולי 2006 (IDT)

פתחתי ערך חדש, "תפקיד השואה בגיבוש הזהות הישראלית", הוא חלקי וחסר מאוד, אך אעבוד עליו בימים הקרובים. אני מודה ומתוודה - למרות הניסיון שלי בכתיבה לאנציקלופדיות, אני מרגיש לפעמים שכתיבה אקדמית הנה הצד היותר חזק שלי. לכן אשמח להערותיכם והארותיכם בדף השיחה שלו. תודה --פוסטמן • שיחה 20:54, 30 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] תגובת העולם

מה לגבי תגובת העולם שמישהו ישלים ויש להוסיף את מכנות ההשמדה כיום, אתרי הנצחה, ואירוע ההנצחה שהיה באו"ם לפני כמה זמן אני חושב תודה -- Oriez • שיחה 18:19, 30 ספט' 2006 (UTC)

[עריכה] תבנית יהדות- הסבר לשחזור

התבנית מעיקה על העמוד העמוס גם ככה בפריטים גרפיים ויותר מכל היא לא מוסיפה לו מידע ולמעשה אין לה כל עניין בהקשר זה. חג שמח A&D - עדי 21:12, 10 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] הפניה משואה

"שואה" אינה "השואה" לדעתי יש ליצור דף פרשונים שיפנה לרצח עם ולהשואה. יש התנגדות? בברכה, דניאל ༒ שיחה 20:00, 13 בדצמבר 2006 (IST)

אתה צודק ברמה העקרונית, אך מבחינה מעשית יש בעיה: 260 קישורים מובילים אל שואה כשכוונתם השואה. תיקון קישורים אלה יגזול זמן רב. דוד שי 21:54, 13 בדצמבר 2006 (IST)

אז אני שם תבנית פירוש נוסף. דניאל ༒ שיחה 15:08, 14 בדצמבר 2006 (IST)

[עריכה] פירוש נוסף

הפירוש הנוסף שנוסף היום לערך איננו עניין של מה בכך. הוא פותח פתח לוויכוח היסטוריוגרפי ענק על ייחודה של השואה ועל השימוש בכינוי הזה למקרים אחרים של רצח עם. אני מבקש לדון בכך לפני שאנחנו מוסיפים את הפירוש הנוסף הזה. לטעמי, בעברית, "השואה" היא היא רצח העם של היהודים בימי הרייך השלישי, ולא שום דבר אחר. ‏Harel‏ • שיחה 11:24, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אני מניח שהתבנית נוספה מפני שקיימת הפניה מהדף שואה (ללא ה"א הידיעה) לערך זה. מכל מקום, אני מסכים. ‏pacman • שיחה 11:26, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אכן. זה בגלל ההפניה. דניאל ༒ שיחה 11:28, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אני חושב שהמצב הנוכחי בעייתי. אולי יש להפוך את "שואה" לפירושונים, אם זה המצב, או למצוא פתרון טכני אחר. המצב הנוכחי גורם לרלטיוויזציה של השואה, זה לא עניין סתם. ‏Harel‏ • שיחה 11:36, 17 בדצמבר 2006 (IST)

[עריכה] למה זה קצרמר?

זה נראה לי נושא חשוב וערך מלא! אז למה זה קצרמר?

זה לא. ‏pacman • שיחה 14:28, 29 בדצמבר 2006 (IST)

זה כן!

ראה: "תגובות לשואה" רועי ש 15:07, 29 בדצמבר 2006 (IST)

"קצרמר" הוא מאמר קצר באופן כללי. הפרק "התגובות לשואה" (בערך הנוכחי) באמת טעון השלמה (אתה מוזמן לעשות זאת - אפשר לתמצת את כמה הפסקאות הראשונות של הערך המורחב בנושא). עוזי ו. 15:12, 29 בדצמבר 2006 (IST)

אם לא שמתה לב דף זה הוא דף גדול לכן ב"תגובות לשואה" יש קישור לערך "תגובות לשואה בעולם" שנראה ליעונה אל ההגדרה תגובות לשואה מחקתי את הקצרמר רועי ש 19:36, 31 בדצמבר 2006 (IST)

שחזרתי את עריכתך: התבנית צריכה להיות שם, משום שאף על פי שקיים ערך מורחב יש לכתוב על נושא זה גם כאן, בערך הראשי. ‏pacman • שיחה 19:39, 31 בדצמבר 2006 (IST)