השירה על סר טופז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השירה על סר טופז (Topas) היא סיפורה של הדמות ג'פרי צ'וסר ביצירתו של ג'פרי צ'וסר, סיפורי קנטרברי, אותה כתב ככל הנראה בשנת 1387.
בסיפורי קנטרברי, ישנה דמות הנקראת ג'פרי צ'וסר. דיוקנו העצמי של צ'וסר אינו מחמיא במיוחד. הוא מציג את עצמו כדמות שתקנית ומגושמת שבקושי רב מסוגלת להעלות סיפור על דעתה. בניגוד לשאר הנוסעים בקבוצה, דמותו של צ'וסר ממעטת לדבר, אך כשהוא כבר פותח את פיו, התוצאה היא פרודיה קלת-דעת השונה מאוד מהסיפורים שסופרו קודם לכן.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר העלילה
סר טופז הוא סיפורו של אביר הנחטף לארץ-הפיות על-ידי מלכת-הפיות, ומגורש ממנה בשל אהבה אסורה. הסיפור הוא פרודיה על רומנסות, על אביריהן, פיותיהן וסתירותיהן הפנימיות, וצ'וסר המחבר שם לצחוק לא רק את הרומנסות הגאליות הגדולות, אלא גם את קהל-הקוראים שלהן; גברים ביישנים ונשים מלומדות.
הסיפור הוא בליל של סיפורים רבים שרווחו מאוד באותם הימים, וצ'וסר אפילו מחקה את סגנון החריזה הפשוט שלהם, דבר שהוא אינו עושה בשום מקום אחר. יסודות של הגחכה מכוונת נמצאים בשפע רב ככל שצ'וסר יכול היה להרשות לעצמו לכתוב. שמו של האביר הוא למעשה טופז (Topaz), אחת מאבני-חן השכיחות ביותר; בימיו של צ'וסר, "טופז" הייתה למעשה כל סוג של קוורץ צהבהב.
האביר מגיע מפלנדריה, שהייתה ידועה באותה התקופה כמקום משכנם של סוחרים יבשושיים ולא כמחוז חפצו של אביר-נודד. מתיאורו של צ'וסר את מראהו הנאה של הגיבור, אנו למדים כי "he hadde a semely nose." בסצינת הקרב היחידה שצ'וסר מגולל בשניים וחצי פרקים שהוא מצליח להשחיל, סר טופז נס על נפשו מהקרב, נרגם באבנים. השיר, אם-כן, כולל רמיזות הרבה לכך שהוא נכתב כשיר גבורה מבדח.
טופז הוא הראשון מבין מה שנקראת קבוצת הסיפורים המפתיעים, משום שכל אחד מהם שונה מחבריו ונראה שהם נכתבו כדי להדהים את קוראיהם. המארח, הארי ביילי, לא מתלהב ככל הנראה מסגנון סיפורים חדש זה וקוטע את צ'וסר, באומרו "thy drasty rymyng is nat worth a toord".
או-אז מגולל צ'וסר (הדמות) את הוויכוח המאולץ והמשעמם שמהווה את "הסיפור על מליבאוס". שוב, דבר זה עולה בקנה אחד עם צ'וסר הדמות: אדם מלומד יתר על המידה וחסר-ניסיון יתר על המידה. הסיפור שופע רגשי-מוסר ופילוסופיה, אך קצבו איטי למדי בעבור הקורא בן-דורנו.
[עריכה] ההתיחסות לסיפור לאורך השנים
ההתקבלות של סר טופז היא אולי הפרט המעניין ביותר על אודות הסיפור. כאשר מכלול יצירתו של צ'וסר החלה לקבל מעמד של "אוצר הספרות האנגלית", לאחר מותו, כוונותיו הסאטיריות אבדו לתהום הנשייה. במאה השמונה עשרה, הקוראים החשיבו את הנזיפה של הארי ביילי לסימן של חוסר-נימוס, וראו בשירה על סר טופז כשלעצמה יצירה כבירה. היה זה תומס ורטון שהעלה לראשונה את האפשרות (לפחות מעל גבי הדפוס) שצ'וסר לא היה רציני, שהסיפור כולו אינו אלא פרודיה ושאין לזהות את הדמות של צ'וסר עם המחבר ג'פרי צ'וסר עצמו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמעון זנדבנק (תרגם), סיפורי קנטרברי, עם עובד הוצאה לאור, התש"ם-1980.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קראו את "השירה על סר טופז" עם תרגום לאנגלית מודרנית שורה-אחר-שורה
סיפורי קנטרברי - ג'פרי צ'וסר |
---|
הפרולוג הכללי | סיפורו של האביר | סיפורו של הטוחן | סיפורו של האפסנאי | סיפורו של הטבח | סיפורו של הפרקליט | סיפורה של האשה מבאת' | סיפורו של הנזיר-הקבצן | סיפורו של שליח בית הדין | סיפורו של פרח הכהונה | סיפורו של הסוחר | סיפורו של הפרש | סיפורו של בעל האדמות | סיפורו של הרופא | סיפורו של המחלן | סיפורו של הספן | סיפורה של אם המנזר | השירה על סר טופז | הסיפור על מליבאוס | סיפורו של הנזיר | סיפורו של כומר הנזירה - סיפורה של הנזירה השניה | סיפורו של משרת הכומר | סיפורו של הקניין | סיפורו של הכהן | דברי החרטה של צ'וסר |