השתלת ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

השתלת ראש היא תהליך כירורגי הכולל החלפת ראש האורגניזם בראש חלופי. חשוב שלא לבלבלה עם התהליך הכירורגי ההיפותטי הקרוי השתלת מוח. השתלת הראש כוללת באופן בלתי נמנע את עריפת ראש המטופל.

כייוון שעדיין לא ניתן לחבר מחדש את חוט השדרה, המטופל שראשו יושתל יהיה משותק בכל ארבע גפיו. התהליך עשוי להועיל לאנשים אשר הינם כבר משותקים בכל גפיהם וסובלים מכשל מערכות נרחב, מה שיחייב שורת השתלות מורכבות. ייתכן ויתאים גם לאנשים המבכרים שיתוק על מוות (בהנתן התקדמות ממשק מוח-מחשב). אין כיום הסכמה בשאלת מידת האתיות של פרוצדורה זו.

[עריכה] מקרים שקרו

השתלות הראש הראשונות בוצעו ב-1812, הגם שהציגו מידת הצלחה שולית. לאורך השנים נעשו שורת נסיונות על מגוון חיות בהן כלבים וארנבים.

רק בשנות השבעים הושגה הצלחה של ממש, אז, קבוצת מדענים מאוניברסיטת Case Western Reserve בראשות רוברט ג. וויט פרופסור לניתוחי מוח שהושפע מעבודתו של ולדימיר דמיקוב (הצליח להשתיל ראש של כלב על גופו של כלב אחר), ביצעה את הניתוח מעורר המחלוקת של השתלת ראש קוף אחד על גופו של קוף אחר. הניסיון הצליח עד לרמה מסוימת, כשהקוף הצליח להריח, לטעום, לשמוע ולראות את העולם סביבו. הניתוח כלל צריבה זהירה של העורקים והורידים במטרה למנוע היווצרות חוסר פלסמה בדם. כייוון שהעצבים כלל לא נפגעו, חיבור המוח לאספקת הדם שמרה אותו חי מבחינה כימית. החיה שרדה זמן מה לאחר הניתוח ואפילו ניסתה לעתים לנשוך את הצוות. ב 2001 בוצע שוב הניתוח בהצלחה, גם הפעם על ידי פרופסור וויט.

השתלות ראש נוספות בוצעו לאחרונה ביפן בעכברושים. בניגוד להשתלות שהוזכרו מעלה, כללו השתלות אלו הוספת ראש, כלומר ליצירת חולדה דו ראשית.

מרבית מנתחי המוח מאמינים שהשתלת ראש בבני אדם תהיה אפשרית בעתיד הקרוב. ככל הנראה היא תכלול קירור המוח לנקודה בה תיפסק כל הפעילות הנוירונלית, זאת כדי למנוע את מות הנוירונים בזמן שהמוח מושתל. בכל מקרה, לתהליך מסוכן זה אין תומכים רבים. עם זאת, התומכים בו מציינים שהמוח, בניגוד לכבד, למשל, הוא איבר נייטרלי עבור מערכת החיסון ואיו סכנת דחייה מצד הגוף החדש. כאמור, שיקולים אתיים מנעו עד כה כל ניסיון להשתלת ראש אנושי.

[עריכה] העתיד ותאי הגזע

תאי הגזע מוכרים היטב בעולם הרפואי ביכולתם להפוך לכל תא בגוף האדם. ב 1998 פרד ה. גייג' ממכון סאלק, הראה שניתן לגדל נוירונים חדשים ומתפקדים בהיפוקמפוס, מה שבעבר נחשב היה למגוחך. במכון וויסטר של אוניברסיטת פנסילבניה נעשה שימוש בתאי הגזע לתקון חוט השדרה של עכברים עד לרמה מתפקדת. אם כן, ייתכן שהמטופל לא יסבול בהכרח מנכות.

פיתוח טכנולוגיית תיקון חוט השדרה תאפשר ריפוי מגוון מחלות, החל בסרטן (לא מוחי), דרך סכרת ועד מחלות לב באמצעות השתלת ראש. כל מחלה שפוגעת בגוף לבדו תיוותר מאחור, כשהגוף החדש יאפשר למטופל המשך חיים בריאים וארוכים יותר.