וירוס אפשטיין בר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וירוס אפשטיין בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס בן למשפחת וירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד מן הוירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הוירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בין הגילאים 35-40 כבר נדבקו בוירוס בעבר.
תינוקות נהיים פגיעים ל-EBV, מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם. כאשר תינוקות או ילדים צעירים, נדבקים בוירוס, בדרך כלל הדגמה של הסימפטומים תהיה קלה ולא משמעותית, או שלא יראו סימפטומים בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). הסימפטומים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, בלוטות לימפה מוגדלות, לעתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד. לעתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדר"כ, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם. אין אמצעים מיוחדים אשר ניתן לנקוט על מנת למנוע הדבקה בנגיף, אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין, ואינם מראים שום סימפטומים. מסיבות אלו המנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת הסימפטומים ינוע בין 4-6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך הסימפטומים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.
הטיפול במחלה נועד להקל על הסימפטומים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים. בדר"כ המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הוירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הוירוס, אולם הם יחלפו ללא סימפטומים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומה ברקית וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
