ולינגטון (ניו זילנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

העיר ולינגטון מראש הר ויקטוריה. במרכז התמונה ניתן לראות את מוזיאון טה פאפה

ולינגטון

ולינגטון הינה בירת ניו זילנד, והעיר השנייה בגודלה במדינה. בעיר מתגוררים 363,400 תושבים (2003).

תוכן עניינים

1 מיקום וגיאוגרפיה
2 היסטוריה
- 2.1 רעידות אדמה
- 2.2 בירת ניו זילנד
3 השכלה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מיקום וגיאוגרפיה

ולינגטון ניצבת בקצהו הדרום מערבי של האי הצפוני של ניו זילנד לחוף מיצר קוק - המעבר המפריד בין האיים הצפוני והדרומי של ניו זילנד. ולינגטון הינה עיר הבירה הדרומית בעולם - והיא ממוקמת בקו רוחב 41 דרום. בקצה הדרומי של העיר נמצא חצי האי מירמר המחובר לאי באמצעות מיצר היבשה רונגוטאי, בו ממוקם שדה התעופה הבינלאומי ולינגטון.

כמות המשקעים הממוצעת של ולינגטון הינה 1270 מילימטרים של גשם.

[עריכה] היסטוריה

באזור ולינגטון הייתה התיישבות מאורית החל מהמאה ה-10 לספירה. המאורים קראו לאזור טה אופוקו או טה איקה א מאוי, היינו "ראשו של דג המאאוי". ההתיישבות האירופית הראשונה הייתה עם הגעת האוניה "טורי" של חברת ניו זילנד" ב-20 בספטמבר 1839, והאוניה "אורורה" ב-22 בינואר 1840. אוניות אלה הביאו למקום 150 מתיישבים. המתיישבים קראו ליישוב "ולינגטון" על שם ארתור ולסלי - הדוכס הראשון מוולינגטון. במקור, שם העיר במאורית הינו "טה וונגאנוי - א - טרה" או "נמל טרה".

[עריכה] רעידות אדמה

לאחר הקמתה סבלה העיר ממספר רב של רעידות אדמה (בשנים 1848, 1855), בשל העובדה שבמרכז העיר נמצא קו שבר גאולוגי. רעידת האדמה של שנת 1855 הייתה כנראה רעידת האדמה החזקה ביותר שהורגשה בניו זילנד מאז תחילת ההתיישבות האירופית, ועוצמתה המשוערת היא 8.2 בסולם ריכטר. בעקבות רעידת אדמה זו הורמו פני המפרץ, וקו הרציף של נמל העיר מצא את עצמו במרכז שטח יבשתי.

בשל רעידות האדמה התכופות, המתרחשות בממוצע אחת לשנה, ומאז רעידת האדמה הגדולה של 1855, נהגו המתיישבים לבנות את בתי העיר מעץ, וגם היום ממשיכים לבנות את בתי המגורים מעץ (אף שבתי המשרדים כיום נבנים מפלדה ומבטון). בניין הממשל שנבנה לאחר רעידת האדמה הינו בניין המשרדים עשוי העץ הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי.

[עריכה] בירת ניו זילנד

בשנת 1865 הפכה ולינגטון לבירת ניו זילנד (במקום אוקלנד, שהייתה הבירה החל משנת 1840), אולם הפרלמנט של ניו זילנד התכנס בעיר החל מה-7 ביולי 1862. הסיבה להעברת הבירה לוולינגטון, הייתה הרצון לקרב את הבירה לאי הדרומי, מתוך חשש שהאי הדרומי (בו היו מרבית מרבצי הזהב) יהפוך למושבה עצמאית.

ולינגטון הפכה לעיר בשנת 1886.

[עריכה] השכלה

אוניברסיטת ויקטוריה הינה האוניברסיטה הוותיקה ביותר בוולינגטון. במקור הייתה אוניברסיטת ויקטוריה חלק מאוניברסיטת ניו זילנד, אולם זו התפצלה בשנת 1961. המכון הטכנולוגי של ולינגטון, שנוסד בשנת 1904 הינו המכון הטכנולוגי הגדול ביותר בניו זילנד.