ז'ורז' קובייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ז'ורז' קובייה | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 23 באוגוסט 1769 מונטיבליארד, מזרח צרפת |
| תאריך פטירה | 13 במאי 1832 פריז, צרפת |
הברון ז'ורז' לפולד קרטיין פרדריק דגוברט קובייה, הידוע יותר כז'ורז' קובייה (23 באוגוסט, 1769- 13 במאי, 1832) היה חוקר טבע, מדען, חוקר מאובנים וזאולוג צרפתי. הוא היה אחיו הבכור של פרדריך קובייה, חוקר וזואולוג בפני עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו
קובייה נולד במונטיבליארד, מחוז במזרח צרפת, תחת השם יוהן לאופולד ניקולס פרידריך קופר, אביו היה קצין במשרה חלקית, ממשפחה פרוטסטנטית, שהסתתרה בהרי האלפים, בין גבול צרפת לשווייץ, בעקבות רדיפה על רקע מוצאם הדתי.
כבר בגיל מוקדם הוא חקר תופעות טבע שונות, וזה לשבחים בעקבות בשקדנותו ובשלזכרונו הצילומי. לאחר סיום ארבע שנות לימוד באקדמיה של שטוטגרט, הוא התקבל לעבודה כמורה פרטי אצל משפחת אצילים אמידה. בשנת 1795 קובייה התקבל למכון מחקר ידוע בפריז, ושם התמקד בלימודי המורפולוגיה. באותה השנה, הוקם מוסד הלימודים הרשמי של צרפת, אקדמיה מובחרת, שנקראה 'Institut de France', וקובייה החל ללמוד שם. עם הזמן, הוא התקדם בלימודיו, וב-1796 הוא התמנה למרצה ולחוקר מן המניין.
[עריכה] תרומה למדע
בפתיחה הרשמית של המכון, בחודש אפריל 1800, קובייה הקריא לקהל את מחקרו הראשון, בנושא פליאונטולוגיה, שנקרא Mémoires sur les espèces d'éléphants vivants et fossiles, והתבסס על מחקרים קודמים של עמיתיו.
ב-1798 ראתה אור עבודתו הפרטית הראשונה, שנקראה Tableau élémentaire de l'Histoire naturelle des animaux, עבודה שהייתה קיצור של הרצאותיו בשנים עברו במכון המחקר. העבודה עסקה במיון בעלי חיים, והיוותה את אחד הנסיונות המודרנים הראשונים שנעשו למיון עולם החי. עם הזמן, עלה מעמדו של קובייה במכון המחקר, והוא ופרסם עוד מחקרים רבים.
ב-1803, הוא עזב את מכון המחקר ועבר להתגורר בפריז. מזמן המעבר לפריז ואילך, עסק קובייה בשלושה תחומי מחקר עיקריים: מיון טוקסונומי של רכיכות, השוואה אנטומית של דגים ומיונם, וכן חקירת מאובנים של יונקים וזוחלים.
רישומיו ומיוניו באשר לרכיכות הושלמו עוד בשנת 1792, אך נערכו ונאספו כספר רק בשנת 1817, אז יצא לאור הספר Mémoires pour servir de l'histoire et a l'anatomie des mollusques בפריז.
קובייה התחיל את נסיונותיו למיון וסיווג מיני דגים בשנת 1801, והסתיימו עם פרסומו של ספרו Histoire naturelle des poissons, שהכיל תיאורים של כ-5,000 זני דגים, והיה תוצאה של שיתוף הפעולה בין קובייה לבין אשיל ווליגיינס, זואולוג אחר.
בעניין חקירת ממצאים ארכיאולוגים הוא פרסם רשימה ארוכה של מחקרים; חלקם על בעלי חיים שנכחדו וחלקם על שלדים של בעלי חיים קיימים.
התוצאות העיקריות של מחקריו בתחום הפליאונטולוגיה, הגאולוגיה והזואולוגיה היו הבנה של המדע אלו יצורים חיים התקיימו בעבר ונכחדו, וכן סיווגן וייחוסם לבעלי החיים החיים החיים כיום. בתחומים אלה, קבוייר הוציא שני מאמרים עיקריים הריכזו את מחקריו: 'Recherches sur les ossements fossiles de quadrupedes', שהתפרסם בפריז ב-1812, ו'Discours sur les revolutions de la surface du globe', שהתפרסם בפריז ב-1825.
ב-1821, הצהיר קובייה כי לא הגיוני שיש בעלי חיים גדולים יחסית, שעדיין לא התגלו למדע. במשך הזמן, התבדתה הצהרת קובייה, עם גילוי האוקאפי וחיות נוספות.
[עריכה] כניסה לפוליטיקה
בנפרד מפעילותו המדעית, כיהן קובייה כמזכיר הראשי של המכון הלאומי למדע; שם היה אחראי ללימוד והקניית ערכי המדע לעם. ב-1808 הוא מונה על ידי נפוליאון כחבר המועצה הלאומית, ובמשרה זאת הוא כיהן בשנים 1809 , 1811 ו-1813. בתפקיד זה הוא היה אחראי על דרכים להקניית ידע לכפרים מרוחקים בהרי האלפים שלא היה ניתן להגיע אליהם וללמדם בצורה רגילה בשל התנאים הגיאוגרפים הקשים. לפני נפילת משטר נפוליאון ב-1814, הוא נבחר לקנצלר של האוניברסיטה.
ב-1826 קיבל קובייה את אות לגיון הכבוד; וב-1831 הוא קיבל תואר אצילות (Pairie de France) מהמלך לואי פיליפ, ולאחר מכן מונה לתפקיד הנשיא של מועצת המדינה. בתחילת שנת 1832 הוא היה מועמד למשרד הפנים, אך מת ממחלת הכולרה כעבור זמן קצר.
