הרי האלפים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרי האלפים הם רכס הרים במרכז אירופה, המתחיל באוסטריה, עובר דרך המדינות סלובניה, איטליה, שווייץ, ליכטנשטיין וגרמניה ומסתיים בצרפת. האלפים מהווים מחסום גיאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום לאלפים והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה.
הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשא לגובה של 4,807 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים ביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה הוא באלפים, ביניהם הריין, הדנובה, הפו והרון. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של האלפים
ידוע לנו מעט על מגורים באלפים בתקופות קדומות ממסמכים שנשתמרו אשר נכתבו על ידי גאוגרפים והיסטוריונים יוונים ורומים. פרטים מעטים ידועים לנו על כך מכיבושי אוגוסטוס של שבטים שישבו באלפים, וכך גם מהקרבות שניהל חניבעל באלפים נגד האימפריה הרומית.
על הכיבושים והנדידות התכופים באלפים של השבטים הגרמניים במאות החמישית והשישית, ידועות לנו גם כן רק במתאר, כיוון שלהם, כמו למלכים והקיסרים הפרנקים-קרולינגים, האלפים שימשו כמעט ורק לנתיבי תחבורה, ורק במעט למגורים.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של האלפים
האלפים משתרעים קשת באורך של כ 1000 מהים התיכון בדרום צרפת עד לקרבת העיר וינה. ההרים מהווים חלק ממערכת הרים עצומה שנוצרה מהתקמטות קרום כדור הארץ בתקופות גאולוגיות קדומות הכוללת את הרי האטלס בצפון אפריקה; הרי האיברים, הרי האפנינים, הרי הקרפטים והרי הקווקז באירופה ואת הרי ההימלאיה באסיה.
הרי יורה שבין שווייץ לצרפת נחשבים מבחינה גאולוגית לחלק מהרי האלפים, אך מבחינה גאוגרפית, לעומת זאת, הם נחשבים כרכס הרים עצמאי.
[עריכה] חלוקה משנית
באופן כללי האלפים מתחלקים לאלפים המזרחיים והאלפים המערביים. הגבול בין שני החלקים הוא הימות קונסטנץ וקומו ונהר הריין. האלפים המערביים עוברים דרך איטליה צרפת ושווייץ והם גבוהים יותר מן האלפים המזרחיים, אך אורכם הוא קצר יותר והם מעוקלים יותר. הפסגה הגבוהה ביותר בהם היא המון בלאן, המתנשא לגובה 4,808 מטר מעל פני הים, ובכך הוא הגבוה ביותר בין הרי האלפים בכלל. האלפים המזרחיים עוברים דרך אוסטריה, גרמניה, איטליה, ליכטנשטיין סלובניה ושווייץ. הפסגה הגבוהה ביותר בהם היא ההר ברנינה, המתנשא לגובה 4,052 מטר מעל פני הים.
[עריכה] האלפים המזרחיים
החלוקה המשנית של האלפים המזרחיים מבוססת על פי הליתולוגיה (סוג הסלעים) שלהם. חלקי האלפים המזרחיים הם:
- אזור אבני החול - למעשה הרי יורה, שמבחינה גאוגרפית אינם נחשבים חלק מהאלפים, אך מבחינה גאולוגית, לעומת זאת, הם נחשבים לחלק מהאלפים.
- רכס האלפים הגיריים הצפוני - נמצאים באוסטריה, ומתרוממים לכ 3,000 מטר
- האלפים המרכז-מזרחיים - עוברים באוסטריה ושווייץ, מתרוממים לכ 4,000 מטר
- רכס האלפים הגיריים הדרומי - עוברים בדרום אוסטריה ובצפון איטליה וסלובניה
[עריכה] האלפים המערביים
האלפים המערביים נחלקים ל 9 חלקים לפי השיטה הגאוגרפית:
|
|
[עריכה] קרחונים
במרומי האלפים ישנו שלג-עד, והרוחות העזות הנושבות בו לעתים תכופות גורמות לעתים לשלג להצטבר בערימות גדולות, המתגלגלות בסופו של דבר במדרונות וגורמות למפולות שלגים מסיביות. השלג שמדרדר אל הבקעות הגבוהות שבין ההרים מצטבר בשכבות, ועל ידי הלחץ העצום שנוצר על השכבות התחתונות הן הופכות לקרחונים, אשר מחליק אט אט במורדות ההר, וכשהוא מגיע לגבהים נמוכים יותר הוא נמס והופך למים.
[עריכה] פסגות
הפסגות הגבוהות באלפים מתנשאות אל מעל ל 4,000 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר היא המון בלאן. הפסגות הגבוהות ביותר שוכנות באלפים המערביים. להלן רשימת עשר הפסגות הגבוהות באלפים וגובהן במטרים מעל פני הים:
- מון בלאן (4,810)
- דופורשפיצה (4,634)
- נורדאנד (4,609)
- דום (4,545)
- ליסקאם (4,538)
- וייסהורן (4,505)
- מטרהורן (4,478)
- דנט בלאנש (4,357)
- גרנד קומבין (4,314)
- פינסטרארהורן (4,274)
[עריכה] נהרות
האלפים מהווים מקור לנהרות רבים, אשר חלקם מהווים את החשובים שבנהרות אירופה. הנהרות נוצרים לאחר שהקרחונים שגולשים מטה מן ההרים מגיעים למקומות נמוכים ונמסים, היות והטמפרטורה במקומות האלה גבוהה מדי, וכך הם הופכים לפלגי מים קטנים שבמהלך זרימתם מתחברים והופכים לנהר. הנהרות החשובים ביותר הנכללים בקטגוריה הזו הם הרון, הפו, הדנובה והריין. מכיוון שהנהרות הלל עשירים מאוד במים וזרימתם חזקה, הם משמשים גם להפקת חשמל.
[עריכה] אגמים
האלפים משופעים באגמים רבים, אשר שמם ידוע בכל העולם. האגמים נוצרו לאחר עידן הקרח, כשכל הקרחונים הגדולים שכיסו את הקרקע נמסו, והשאירו אחריהם סלעים שהפריעו את זרימת המים וגרמו להקוותם התוך העמקים, מה שהפך לאגמים. האגמים מפורסמים מאוד בשל יופיים, והם מושכים תיירים רבים מידי שנה מכל רחבי העולם. בין האגמים הללו ניתן למנות את אגם ציריך, אגם ז'נבה, אגם לוצרן ואגם לוגאנו.
[עריכה] מעברים
באלפים ישנם מספר מעברים, שהם למעשה אזורים נמוכים יחסית לסביבתם, המשמשים מקומות לחציית האלפים, שכיום עוברים בהם כבישים ורכבות. המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי מסחר, מלחמה וצליינות. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת החורף, אך כיום הודות לפינוי השלגים התגברו על בעיה זו. החשובים במעברים הם מעבר סן ברנאר הגדול, מעבר ברנר, מעבר גוטהרד, מעבר סימפלון ומעבר מון סני.
את האלפים ניתן לחצות כיום גם על ידי מנהרות תת קרקעיות שיש בו, שהחשובות בהן הן מנהרת סימפלון בין שווייץ לאיטליה,מנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה ומנהרת סנקט גוטהרד בשווייץ.
[עריכה] קו פרשת המים האלפיני
- ערך מורחב – קו פרשת המים של האלפים
קו פרשת המים של האלפים נמתח בין הים התיכון ממערב, לרכס וינרוואלד ("יער וינה") במזרח, ועובר דרך הפסגות המפורסמות והגבוהות ביותר באלפים. הקו עולה מן הים התיכון בדרום-מזרח צרפת, וברכס ההרים כול דה טנדה הוא זז מעט מערבה וממשיך צפונה. לאחר קילומטרים אחדים הוא עולה לכיוון צפון-מזרח, ולאחר מכן, על גבול שווייץ, יורד לכיוון דרום-מזרח ומסתיים ברכס יער וינה הסמוך לעיר וינה.
[עריכה] תיירות
הרי האלפים מהווים מוקד תיירות עולמי, המושך אליו תיירים רבים מדי שנה. גורמי המשיכה העיקריים הם הנוף והסקי. הנוף האלפיני מתאפיין באגמים רבים, כפרים קטנים בין ההרים ופסגות מושלגות. גלישות הסקי מתקיימות במדרונות תלולים שאליהם מגיעים המחליקים על ידי רכבל ארוך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרי האלפים |
- תמונות לוויין של האלפים
- תמונות רבות של נופים, צמחים וחיות אלפיניים (באיטלקית)
- מידע על האלפים באתר MSN
- הרי האלפים באתר אנציקלופדיית קולומביה
- גלריית תמונות של האלפים תחת מעטי שלג וקרח
