חבורה חופשית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבורה חופשית היא חבורה שקבוצת היוצרים שלה אינה מקיימת אף יחס. בחבורה כזו, כל איבר הוא מלה סופית ב'שפה' שהאותיות שלה הן הסימנים עבור , ואין בה שתי אותיות רצופות מן הצורה או . הכפל בחבורה מוגדר על-ידי הדבקת שתי המלים זו לזו, ומחיקת הצירופים האסורים אם יש כאלה. את החבורה המתקבלת מבניה זו מסמנים ב- . ראו גם מונואיד חופשי.
בחבורה חופשית קל לערוך חישובים, משום שכל איבר מוצג על-ידי מלה אחת ויחידה. בפרט, בחבורה כזו יש פתרון פשוט לבעית המלה ובעית הצמידות.
אם שתי קבוצות X ו- Y הן בעלות אותה עוצמה, אז החבורות ו- איזומורפיות זו לזו. בפרט, את החבורה הנוצרת על-ידי קבוצה (כלשהי) בגודל n מקובל לסמן ב- . מספר היוצרים של חבורה חופשית מוגדר היטב (כלומר, בחבורה חופשית לא יכולות להיות שתי קבוצות יוצרים חופשיות בגודל שונה), והוא נקרא הדרגה של החבורה. את הדרגה של חבורה חופשית מסמנים ב- . כך למשל .
המשפט הראשון בתחום שנקרא היום תורת החבורות הקומבינטורית הוא משפט שרייר (Schreier), הקובע שתת-חבורה של חבורה חופשית גם היא חבורה חופשית. אולי במפתיע, הדרגה של תת-חבורה תמיד גדולה מזו של החבורה. אם הן חבורות חופשיות, אז היחס שווה לאינדקס של H ב- F.
חבורה חופשית היא אובייקט חופשי בקטגוריה של החבורות. בניסוח אחר, חבורה חופשית F עם קבוצת יוצרים X מקיימת את התכונה הבאה, הנקראת אוניברסליות: לכל חבורה ופונקציה קיים הומומורפיזם יחיד המקיים , כאשר הוא השיכון של X ב- F. בפרט נובע מזה שעבור כל חבורה G הנוצרת על-ידי הקבוצה X, קיים אפימורפיזם , ובמלים אחרות כל חבורה אפשר להציג כחבורת מנה של חבורה חופשית. אם כאשר חופשית, אז חופשית (לפי משפט שרייר), והיוצרים שלה, אברי R, נקראים יחסים של G. המנה מסומנת ב- ונקראת הצגה של G על ידי יוצרים ויחסים (זוהי presentation, להבדיל מ- representation).